הדודה נגד האחות: מי תגדל ילדים שאיבדו את שני הוריהם?

הוריהם של בן 12 ובת 13 מתו בנסיבות טרגיות. הם עברו לשהות אצל דודתם אך בעקבות קונפליקט בין הדודה לבין הקטינה החליט בית המשפט להעביר את האומנה לאחותם הגדולה של הילדים ולבעלה

השופטת אפרת ונקרט דחתה לאחרונה בקשה שהגישה דודתם של שני ילדים שאיבדו את הוריהם לקבוע כי הם ימשיכו לשהות באומנה בביתה. הדודה גידלה את הילדים לאחר מות הוריהם אך משבר בינה לבין הילדה הביא לכך שהקטינה עברה לבית אחותה הגדולה. הבן ביקש להישאר עם הדודה אך השופטת קבעה שטובתו לעבור לבית האחות.

הקטינים (ילידת 2008 ויליד 2009) איבדו בתוך כשנתיים את שני הוריהם. אמם נפטרה ב-2017 ואביהם ב-2019. שניהם נפטרו בנסיבות טרגיות שלא פורטו בהחלטה.

לאחר מות ההורים, דודתם של הקטינים (אחות אמם המנוחה) ובעלה אספו אותם לביתם.

בספטמבר 2019 הגישה הדודה בקשה להתמנות כאפוטרופה לגוף ולרכוש של הקטינים.  לאחר כמה דיונים ותסקירים מסרו אחותם ואחיהם הגדולים של הקטינים כי בלב כבד ומכיוון שהם רואים את טובת הילדים מול עיניהם ורוצים שלא להכביד עליהם במאבקים משפחתיים, הם מסכימים למינוי.

בתחילת השנה (2021) הוגש עדכון של האפוטרופא לדין שמונתה לקטינים ממנו ניתן היה ללמוד על קשיים משמעותיים באומנה אצל הדודה. בסוף שנת הלימודים הנוכחית עזבה הקטינה את בית הדודה ועברה לבית אחותה הגדולה ובעלה. 

לאחרונה המליצו גורמי הטיפול והרווחה כי הקטינה תעבור רשמית לאומנת קרובים בבית אחותה וכי הקטין יצטרף אליה לאלתר. התסקיר פירט כי הקטין מביע את התנגדותו לסיום האומנה ורצונו להישאר אצל הדודים.   

האחות ובעלה תמכו בהמלצה וביקשו שהקטינים שניהם יעברו להתגורר עמם במסגרת אומנה. גם האח הגדול הנוסף תמך במהלך. 

מנגד, הדודה התנגדה וביקשה שהילדים ימשיכו לשהות אצלה באומנה ולכל הפחות כי הקטין יישאר בחזקתה. היא תיארה את הקשר האמיץ שנרקם בין בני המשפחה לשני הקטינים ועל החשיבות שבהישארותם בביתה. היא הלינה על כך שלא נעשה ניסיון אמיתי מצד גורמי הרווחה לטפל בבעיות שעלו בזמן האומנה. 

האומנה קרסה

השופטת אפרת ונקרט מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה כתבה כי טובתם של הקטינים שניהם לשהות יחד באומנה אצל אחותם ובעלה.

״אין ספק כי הדודים עשו מאמצים רבים לקלוט באופן מיטיב את הקטינים, מאמצים שאף עלו במחירים וקשיים עבור הדודים ועבור ילדיהם הם״, כתבה. עם זאת, הקשיים שהתעוררו ביחסים בין הדודה לקטינה בעיקר, לא אפשרו את המשך שהותה בבית הדודים והביאו בסופו של יום לקריסת האומנה.

השופטת ציינה כי ניכר שלדודה ולבעלה יש קושי משמעותי בהחלת מורכבות הצרכים הנדרשים לקטינים (ולקטינה בעיקר), ולעיתים נדרשו גמישות ויכולת ספיגה שלא תמיד היו בנמצא אצלם.

עוד כתבה השופטת כי חרף רצונו הברור של הקטין להישאר בבית הדודים, טובתו מחייבת להעביר אותו לשהות אצל אחותו. 

לדבריה, אחיותיו הן משפחתו הגרעינית הקרובה ביותר. בנוסף, ניכר כי עיקר הקושי שלו נעוץ בחשש משינוי נוסף מעבר לכל הטלטלות שעברו עליו, ללא קשר לטיב השינוי. 

בנוסף, קיים סיכון שככל שגם הקטין, עם כניסתו לגיל ההתבגרות, ייחל בהתנהגויות מרצות ונוחות פחות, בדומה להתנהגותה של הקטינה, יבוא הקושי של הדודים להכיל התנהגויות אלו לידי ביטוי דבר העלול לסכן את היחסים ואת המשך קיום האומנה.

לנוכח כל זאת הורתה השופטת על מעבר הקטינים לאומנה בבית אחותם הבגירה.  

לא ניתן צו להוצאות.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.