הדייר הסרבן הפסיד: הסכם פינוי בינוי ייצא לדרך

23 דיירים בבניין בקרית יובל בירושלים עתרו נגד אחד השכנים בשל סירובו לחתום על הסכם פינוי בינוי מול היזם. בית המשפט קיבל את העתירה בכפוף לכך שהסרבן יקבל תוספת של כ-15 מ"ר לדירתו

השופט אריה רומנוב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בעלי דירות בבניין בירושלים נגד אחד השכנים, המסרב לחתום על הסכם פינוי בינוי. הסרבן טען שמאחר שבבעלותו שתי דירות בבניין הוא צריך לקבל דירה בשטח של כ-168 מ"ר. התובעים טענו שאחת הדירות נבנתה בקומת המרתף שהייתה שטח משותף ואין להביא אותה בחשבון. השופט פסק כי דירת המרתף תוסיף 14.74 לשטח דירת התמורה שיקבל הנתבע, שתהיה בסופו של דבר בגודל של כ-144 מ"ר, וחייב אותו לחתום על ההסכם בתנאים אלה.

מדובר בבניין בן 3 קומות ו-4 כניסות שנבנה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. השטח המקורי של כל דירה היה כ-55 מ"ר.

לאחר מגעים בין בעלי דירות בבניין לבין יזם נכרת הסכם פינוי בינוי בין 23 מהם לבין היזם. לפי ההסכם הבניין הקיים ייהרס ויוקמו במקומו שני בניינים. האחד בן 19 קומות והשני בן 9 קומות. כל בעל דירה יקבל דירה חדשה, גדולה יותר מהקיימת ב-30-35 מ"ר. 

היזם הצהיר בדיון שבהתאם למדיניות החדשה של גופי התכנון בקרוב תוגבל האפשרות להגדיל שטח דירה קיימת ב-12 מ"ר בלבד, כך שאם הפרויקט לא יצא לפועל הדבר יגרור הפסד כלכלי אדיר לבעלי הדירות.

הנתבע הוא בעל הזכויות בדירה שבקומת הקרקע אותה הוא נוהג להשכיר. ב-2002 הוא הרחיב את הדירה ושטחה כיום הוא 100.2 מ"ר. כיוון שהבניין נמצא על מדרון, כתוצאה מהרחבת הדירה נוצרה קומת עמודים. הנתבע ניצל זאת ובנה בקומת העמודים מרתף בשטח כולל של 46.6 מ"ר. בהמשך הוא הכשיר את הבנייה בקומת המרתף למגורים, והוא נוהג להשכיר גם את השטח הזה.

הנתבע הוא היחיד שמסרב לחתום על ההסכם, שלשיטתו מקפח אותו. טענתו העיקרית היא שהדירה שלו ייחודית ואינה דומה לאף דירה אחרת, ולכן שטח דירת התמורה שמגיעה לו צריך להיות גדול מהשטח שהוצע לו על ידי היזם.

התובעים טענו כי הנתבע אינו זכאי לקבל תמורה כלשהי עבור קומת המרתף שנבנתה ברכוש משותף.

למרות זאת, במהלך הדיונים היזם והתובעים הסכימו לתת לנתבע תמורה של 14.74 מ"ר עבור המרתף, אלא שהנתבע התנגד.

מחלוקת שמאית

השופט אריה רומנוב מבית המשפט המחוזי בירושלים קבע שהנתבע זכאי לתמורה עבור הבנייה בקומת המרתף. הוא ציין בין היתר כי מדברי התובעים עלה שלבעלי דירה אחרת בבניין יש מחסן שנבנה ללא היתר והתובעים הסכימו שתמורת המחסן הם יקבלו תוספת של 4 מ"ר בדירה החדשה.

בנוגע לשיעור התמורה השופט ציין שהמחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת מקצועית-שמאית. התובעים הגישו חוות דעת של שמאי שקבע שעבור קומת המרתף התמורה צריכה להיות 14.74 מ"ר. הנתבע לא הגיש חוות דעת מטעמו. 

בנסיבות אלה קבע השופט שהנתבע זכאי לתמורה של 14.74 מ"ר בגין קומת המרתף. עוד כתב השופט כי במהלך המשפט היזם והתובעים היו מוכנים לתת לנתבע תמורה זו, אך הוא סירב וסירובו בלתי סביר. לפיכך התובעים זכאים לסעד שיאפשר את ביצוע הפרויקט.

בסופו של דבר התביעה התקבלה והשופט מינה את בא כוח התובעים להתקשר בעסקה עם היזם בשם הנתבע.

הנתבע חויב בשכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל ובהוצאות בסך 16,615 שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד גדעון פרום, עו"ד אורי אורלב
• ב"כ הנתבע: לא צוין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.