בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה החודש את בקשת האב לקבל "הלכה חדשה" מ-2014, לפיה ניתן לצרף לתביעת הגירושין בבית הדין הרבני גם תביעת מזונות ילדים, ללא צורך בהסכמת הצדדים. השופטת שפרה גליק הסבירה כי הפרשנות המשפטית של האב שגויה.
באוקטובר 2015 הגיש האב תביעת גירושין לבית הדין הרבני אליה צירף ("כרך") את סוגיית מזונות הילדים. מספר ימים לאחר מכן, הגישה האם, בשם שני ילדיו הקטינים, בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב שידון בעצמו בשאלת מזונותיהם הזמניים.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין דיני משפחה
האב התנגד לבקשה וטען כי לבית המשפט למשפחה אין סמכות לדון במזונות, כיוון שהסמכות ניתנה לבית הדין הרבני, שכבר דן בעניין המזונות הזמניים.
האב הסביר כי חוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי כאשר מצורפת לתביעת גירושין גם תביעה למזונות אישה וילדים – הסמכות לדון בעניין נתונה אך ורק לו. עוד הוא טען שההלכה מחייבת את הסכמת שני ההורים להעניק לבית הדין סמכות לדון בשאלת מזונות הילדים, שונתה בפסק דין של שופט העליון ניל הנדל מ-2014, כך שידו גוברת ברגע שצירף את מזונות הילדים לתביעת הגירושין.
האם סברה כי טענת האב שגויה, ובית המשפט למשפחה הוא שמוסמך לדון בתביעה. היא הסבירה כי פסק הדין המדובר כלל לא שינה את ההלכה המושרשת והוותיקה לפיה ילדי הצדדים אינם "קשורים" בגירושי הוריהם, לכן יש להם זכות להגיש תביעה עצמאית למזונות, שאינה נלווית לתביעות ההורים בנוגע לגירושין.
תביעה לא מפורטת
השופטת שפרה גליק קיבלה את הבקשה וקבעה כי הסמכות לדון במזונותיהם הזמניים של הילדים נתונה לה.
היא הסבירה כי ה"הלכה" עליה מדבר האב אינה רלוונטית לעניין, משום שבמקרה בו דן השופט הנדל לא נדונה סוגיית הסמכות, אלא המקרה הספציפי שעלה שם – בנוגע לבקשת האם להחזיר לה כספים ששילמה עבור הילדים. מעבר לכך, היא הסבירה כי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אשר גרוניס, כבר דן בעבר בנושא ופסק כי "לא נקבעה הלכה חדשה".
השופטת הוסיפה שהאב גם לא הוכיח מדוע מוצדק לשלול את סמכות בית המשפט למשפחה. "הישענותו" על הטענה שבית הדין כבר פסק את מזונות הקטינים אינה מספיקה, כיוון שמלכתחילה הוא לא היה מוסמך לצרף את מזונותיהם לתביעת הגירושין ללא הסכמת האם.
משמעות הדבר, הסבירה השופטת גליק, היא שסמכות בית המשפט למשפחה לא נשללה, ויתרה מכך, צירוף תביעת המזונות נעשתה שלא כדין – ללא הצעות סכום לתשלום וללא פירוט הכנסות חודשיות.
לבסוף כאמור קבעה השופטת, כי לבית המשפט למשפחה הסמכות לדון במזונות, והוסיפה גם שמובן מאליו, כי כל סכום ששולם, אם שולם, לפי פסיקת בית הדין הרבני, יקוזז מסכום המזונות שייקבע בהמשך.
- ב"כ התובעים: עו"ד משה מילר
- ב"כ הנתבע: עו"ד רחלי אוטמזגין
* עורכת דין לורית גרון גלבוע ממשרד עוה"ד מנחם גרון - לורית גרון גלבוע עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.