בני זוג ערכו צוואה הדדית בה הותירו את רכושם לשני בניהם, תוך נישול נכדיהם משני ילדים אחרים שנפטרו. לאחר מות הסב הצליח אחד הנכדים המנושלים להביא לביטול צוואתו
בבית המשפט למשפחה בתל אביב התקבלה לאחרונה התנגדות שהגיש נכד לצוואת סבו והצוואה לא תקוים. מדובר בצוואה הדדית שערכו הסבא והסבתא ב-2015 בה הורישו את כל הרכוש לשני בניהם תוך שהם מנשלים את הנכדים מבן ובת נוספים שנפטרו ב-2006 ו-2011. בית המשפט קבע כי נסיבות עריכת הצוואה מובילות למסקנה שעל הסב הופעלה השפעה בלתי הוגנת.
הסבא והסבתא הם ילידי איראן שעלו ארצה בשנות ה-70. הסבא לא ידע קרוא וכתוב בעברית ונפטר באוקטובר 2016.
לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים, שניים מהם נפטרו לפני מות הסב. הבן המנוח הותיר בן ובת, והבת המנוחה הותירה בן.
במאי 2015 ערכו הסבא והסבתא צוואות הדדיות בה ציוו את כל רכושם לשני בניהם תוך שהדירו את נכדיהם מילדיהם המתים, ללא הסבר. כשנה וחצי לאחר מכן הסבא נפטר, בגיל 87.
הסבתא, אלמנתו, הגישה בקשה לצו קיום הצוואה. אחד הנכדים המנושלים, בנו של הבן שנפטר, הגיש התנגדות.
המתנגד, שיוצג על ידי עו״ד אורי צפת ועו״ד אביטל כהן, טען כי הסב לא היה כשיר לערוך את הצוואה.
הוא הוסיף כי המנוח לא קרא עברית והצוואה לא תורגמה לפרסית כך שהוא לא הבין כלל על מה הוא חותם.
עוד טען הנכד כי ילדיו של המנוח, הזוכים על פי הצוואה, נטלו חלק בעריכתה. לדבריו, הם עצמם לקוחות קבועים של עורכת הדין שערכה את הצוואה והם שנתנו הוראות לכתיבתה מראש. הנכד הוסיף כי השניים המתינו במשרדה של עורכת הדין בזמן החתימה על הצוואה ואף שילמו לה את שכרה. לדבריו, הצוואה משקפת למעשה את רצונם של הבנים ולא את רצון המנוח.
האלמנה, שיוצגה על ידי עו״ד נועם רונן ועו״ד הילה בן שבת, טענה כי המנוח היה כשיר לחלוטין בעת עריכת צוואתו, לא היה נתון להשפעה של איש והצוואה ביטאה את רצונו.
היא הסבירה כי הנכדים קיבלו רכוש רב כבר בימי חייו של הסב, והוא לא היה מעוניין להעניק להם רכוש נוסף בצוואתו.
סתירות בעדויות
השופטת נלי רוסמן גליס מבית המשפט למשפחה בתל אביב קיבלה את ההתנגדות. היא ציינה כי אמנם מסקנת המומחה שמונה לבחינת כשירות המנוח הייתה כי המנוח היה כשיר, אך מהמסמכים הרפואיים הרלוונטיים עולה כי המנוח סבל מבעיות רפואיות שונות שבוודאי השפיעו על תפקודו, ומצבו הקוגניטיבי היה ירוד.
השופטת הוסיפה כי מהעדויות עלה שהבנים הזוכים היו לקוחות של עורכת הדין שערכה את הצוואה. בנוסף, עורכת הדין העידה כי לא נערכה פגישה מקדימה בינה לבין הסבא והסבתא לצורך הסבר המצב המשפטי, והפגישה לעריכת הצוואה וחתימתה ארכה ״פחות משעה״.
נסיבות אלה מעלות חשש כבד כי הצוואה כבר הוכנה מבעוד מועד כך שהפגישה הקצרה יחסית נועדה רק לצורכי החתמת המנוח על מעשה עשוי.
עוד עלה מחומר הראיות כי יש ממש בטענת המתנגד לפיה הבנים היו מעורבים בעריכת הצוואה במידה כזו או אחרת, בין במישרין ובין באמצעות שליטה מרחוק באמם.
כמו כן, התברר כי רכושו של המנוח היה רב מאוד, כך שלא ברור כלל שילדיו המנוחים וצאצאיהם אכן קיבלו בחייהם שיעור גבוה מהרכוש.
הסבתא חויבה בהוצאות בסך 80,000 שקל.
- ב״כ האלמנה: עו״ד נועם רונן ועו״ד הילה בן שבת
- ב״כ הנכד: עו״ד אורי צפת ועו״ד אביטל כהן
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.