חרף העובדה שבן המשפחה נרשם בטאבו כבעל שליש מהזכויות בדירתה, בית המשפט קיבל את גרסת הדיירת כי הוא בסך הכל סייע לה לקבל משכנתא מוגדלת.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב הכריע לאחרונה בסכסוך בין בעלת דירה בתל-אביב לבין בתו של קרוב משפחה מנוח ששליש מהזכויות בדירה נרשמו על שמו בטאבו. הבת – שירשה את עזבונו – מיהרה לרשום את עצמה כבעלים, אבל השופט נפתלי שילה ביטל את הרישום לאחר שקבע כי בעלת הדירה הצליחה להוכיח שהזכויות נרשמו על שם המנוח למראית עין, רק לצורך קבלת משכנתא, וכל הזכויות בדירה שייכות לה.
בעלת הדירה – המבקשת – עלתה עם בעלה לישראל ב-1993 מבריה"מ לשעבר. ב-1995 הם ביקשו לרכוש דירה אך לא היה להם מספיק הון עצמי לקבלת משכנתא.
לאחר ששמעו בעצתה של מתווכת הם הציעו לקרוב משפחה שלהם, גם הוא עולה חדש, להצטרף כלווה נוסף כדי שיוכלו לקבל אישור למשכנתא מוגדלת, ובתמורה נתנו לו 14,000 שקל על כך שהפסיד מענק לשכר דירה.
חודשים ספורים לאחר מכן בעלה של המבקשת נפטר, וב-2011 נפטר גם אותו קרוב המשפחה.
השנים חלפו, ובמהלך 2016 החלו דיירים בבניין לבחון אפשרות של תמ"א 38. רק אז נודע למבקשת לראשונה שקרוב משפחתה רשום כבעלים של 1/3 מהדירה. לטענתה, הדבר הפתיע אותה לחלוטין.
לאחר מכן בתו של המנוח – המשיבה בהליך – נרשמה בלשכת רישום המקרקעין כבעלת 1/3 מהדירה בהתאם לצוואה שערך אביה ב-2005.
בעקבות זאת התבקש בית המשפט להצהיר כי הדירה שייכת למבקשת במלואה. המבקשת ציינה בין היתר כי קרוב המשפחה מעולם לא בא אליה בדרישה ביחס לדירה, לא שילם את המשכנתא ומעולם לא ביקש לקבל שכר דירה.
מנגד, המשיבה טענה בין היתר כי התביעה התיישנה, שהרי חלפו 22 שנה מאז רכישת הדירה.
לא שילם שקל
עדות מרכזית בתיק הייתה של עורך הדין שבזמנו טיפל בנושא, והעיד מטעם המבקשת על מהות העסקה. עורך הדין אישר שהרכישה של קרוב המשפחה הייתה למראית עין בלבד, וכי "הביאו אותו רק לצורכי המשכנתא".
גרסה זו נתמכה כאמור בייפוי כח עליו חתם קרוב המשפחה וכן בצוואה ישנה שערך ובה העביר את זכויותיו בדירה למבקשת.
השופט אף העיר כי ייתכן שהמבקשת לא פנתה לעורך הדין במהלך השנים לצורך העברת הזכויות על שמה בהתאם לאותו ייפוי הכוח, משום שהייתה עולה חדשה, שלא הבינה עברית ובטח שלא את ההיבטים המשפטיים של העסקה.
בתוך כך השופט הדגיש כי המשיבה העידה שכלל לא ידעה על העסקה עם אביה, ואף לא טענה שהוא שילם אפילו שקל אחד עבור הדירה.
כמו כן, השופט דחה את טענת ההתיישנות בנימוק שהמבקשת גילתה על רישום הזכויות של המנוח רק לפני שנתיים.
לפיכך, השופט הורה לבטל את רישומה של המשיבה כבעלים של 1/3 מהדירה.
עו"ד יורם פיינברג
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.