בעלת עסק, שנפלה קורבן למעשה תרמית בידי שותפה העסקי, נאלצה להתמודד עם תיק בהוצאה לפועל בגלל שיק שמסר ללא הסכמתה. ביהמ"ש האמין לטענתה שלא קיבלה תמורה בעד השיק.
בימ"ש השלום בקריות החליט באחרונה לסגור תיק הוצל"פ שנפתח כנגד בעלת עסק בגין שיק בסך 36,000 שקל ששולם לספק סחורה וחזר ללא כיסוי. הרשם הבכיר נדים מורני השתכנע ששותפה של האישה רימה אותה והיא לא קיבלה כל תמורה בעד השיק.
האישה – מזכירה רפואית בעברה – החליטה להגשים חלום ולפתוח חנות בגדים. ב-2012 היא הקימה את העסק יחד עם שותף שהכיר לה חבר, אלא שחודשים ספורים בלבד לאחר פתיחת העסק היא הבינה שנפלה קורבן לעוקץ ומצאה עצמה בלב תסבוכת כלכלית.
לפי גרסתה, כשהיא והשותף ניגשו לפתוח חשבון משותף הוא ביקש ממנה להעביר על שמה את כל מניות החברה עד להסדרת ענייניו בבנק. למרות הבקשה התמוהה היא לא חשדה בדבר ובמרס 2012 העבירה את המניות על שמה. מאחר שהוסכם כי השותף יהיה אחראי על העבודה מול הספקים, היא מסרה לו לבקשתו שיקים חתומים מחשבונה הפרטי בסכומים שהוא נקב.
ימים ספורים אחר כך, האישה הבחינה כי לא מתקבלת סחורה לעסק וכי השותף פשוט נעלם. רק אז היא הבינה שרימה אותה. זמן קצר לאחר מכן חשבונה הפך מוגבל בעקבות שימוש שעשה השותף בהמחאות.
האישה עשתה כל שלאל ידה כדי לצמצם את הנזק ופנתה לחלק מהספקים בבקשה לקבל בחזרה את השיקים שלה, אך למרות זאת נאלצה להתמודד מול תיק הוצל"פ שפתח כנגדה אחד מהם בגין שיק בסך 36,000 שקל.
האישה הגישה התנגדות לביצוע השטר בלשכת ההוצל"פ והתיק הועבר לבירור בביהמ"ש אצל הרשם הבכיר מורני. במסגרת ההליך התברר כי הספק מסר את הסחורה לשותף ללא שום קשר לעסק החדש, והשותף המיר שיקים שלו שחזרו ללא כיסוי בשיק של שותפתו.
האישה טענה ל"כשלון תמורה מלא", כלומר – שלא קיבלה דבר תמורת השיק ועל כן אינה חייבת לשלמו. כן היא טענה שהשיק פגום מיסודו כיוון ששם הנפרע לא מולא על ידה במקור אלא התווסף בשלב מאוחר יותר על ידי הספק. לפיכך, הספק אינו יכול להיחשב "אוחז כשורה" – כלומר, כמי שאוחז בהמחאה בתום לב וזכאי לתמורתה.
הספק טען מנגד כי האישה אישרה בפניו בשיחה טלפונית שהיא קיבלה את הסחורה ועל כן היא חייבת בתשלום השיק. אלא שהרשם מורני קיבל את מלוא טענות האישה והחליט לסגור את התיק נגדה.
טענה מופרכת
לשיטת הרשם, הראיות בתיק מלמדות שהספק לא סיפק סחורה כלשהי לאישה אלא העביר אותה ישירות לשותף, מה גם שהיא סופקה עוד לפני הקמת החברה המשותפת.
הרשם דחה את הטענה לפיה האישה אישרה שקיבלה את הסחורה, וציין כי טענה זו הופרכה על ידי דוח פירוט שיחות שהראה שכלל לא התקיימה שיחה כזו.
יתרה מכך, הרשם קבע כי הספק לא עמד בתנאים שמונה פקודת השטרות ל"אוחז כשורה" שכן קיבל לידו שיק שאינו "שלם ותקין" בצורתו, ולכן "כל ניסיונותיו להוכיח שהוא קיבל אותו בתמורה ובתום לב אינם יכולים להועיל לו".
לאור האמור, הרשם פסק שהאישה אינה צריכה לשלם את השיק ונפסקו לטובתה הוצאות משפט בסך 2,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אנטון ליוס
- ב"כ הנתבעת: עו"ד נורית פסטינגר
עו"ד זוליחו אקילוב
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.