בזמן שאשתו עובדת בעבודה יציבה, הבעל עסק בהימורים ומשך את הפנסיה שלו מאחורי גבה. ביהמ"ש קבע: הזכויות הסוציאליות של האישה יישארו בידה
ניצחון מוחץ לאישה המצויה בהליכי גירושים מול הפרוד שלה: בית המשפט למשפחה בראשון לציון קיבל את בקשתה לבצע חלוקת רכוש בלתי שוויונית, באופן שישאיר אצלה את הזכויות הסוציאליות שצברה לאורך השנים בעבודתה. השופטת מירה רום פלאי שוכנעה שיש לנקוט בצעד הדרסטי והנדיר לאור התנהלותו הכלכלית חסרת האחריות של הבעל, אשר ביצע השקעות כושלות והוריד את כספי המשפחה לטימיון.
הצדדים התחתנו בשנת 1994 והביאו לעולם ארבעה ילדים. בעוד האישה עבדה כשכירה ברשות המסים, הבעל היה עצמאי והשקיע את מרצו בעסקים שונים, לרבות בתחום אולמות האירועים. בשלב מסוים יחסיהם עלו על שרטון כאשר ביולי 2021 – לאחר 27 שנות נישואים – הוא עזב את הבית.
חודש לאחר מכן הגיש הבעל את התביעה לבית המשפט, באמצעות עו"ד יניב הלוי. לטענתו הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה, מעל הממוצע, כאשר פרודתו ניהלה יחד עמו את העסקים ונהנתה מפירותיהם, והכספים שימשו לסיפוק צרכי הילדים והבית.
לאחר שיחסיהם נקלעו למשבר, סיפר האיש, הוא ביקש לסיים את הנישואים תוך חלוקה הוגנת של הרכוש המשותף – לרבות הזכויות הסוציאליות שצברה האישה במקום עבודתה – אלא שהיא סירבה, ומכאן הצורך בתביעה.
לעומתו טענה האישה, באמצעות עו"ד יגאל גבאי ועו"ד סיגל בר אל, שיש לבצע חלוקת רכוש בלתי שוויונית המותירה אצלה את הזכויות שצברה בעבודתה. לטענתה בעלה הוא מהמר כפייתי שעשה שימוש לרעה בכספים עליהם עמלה רבות, ושאותם הסכימה בתמימותה להשקיע בעסקיו המפוקפקים. היא הוסיפה שהוא פדה את הפנסיה שלו מאחורי גבה, ובנסיבות של העדר שקיפות שהובילה להעלמת כספי המשפחה, מוצדק לשיטתה להורות על איזון משאבים לא שוויוני לטובתה.
שיקול דעת לקוי
השופטת רום פלאי הסבירה שסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון מקנה לבית המשפט סמכות לסטות במקרים המתאימים מברירת המחדל, ולקבוע חלוקת רכוש בלתי שוויונית בין גרושים. לצד זאת היא הדגישה שמדובר בצעד נדיר יחסית, שיתרחש במקרים חריגים ביותר.
ואולם למסקנת השופטת, המקרה שלפניה מצדיק לבצע איזון משאבים לא שוויוני ביחס לזכויות הסוציאליות שצברה האישה במקום עבודתה. לדבריה, השקעות הבעל "לא הניבו פרי וכספים רבים ירדו לטימיון, אשר היקפם אינו ידוע. כנגד האיש נפתחו תיקי הוצאה לפועל בגין חובות אליהם נקלע, והוא אף הסתבך עם רשויות האכיפה, בין היתר בגין חשדות להלבנת הון".
בהקשר לכך כתבה השופטת ש"התרשמתי כי התנהלות זו נגרמה בשל שיקול דעת לקוי של האיש, אף חוסר אחריות מצדו, אך לא מתוך כוונה לפגוע במשפחתו, וייתכן אף כי כוונתו הייתה להיטיב עם משפחתו".
בתוך כך קיבלה השופטת את טענת האישה לפיה לא הייתה שותפה בזמן אמת לקבלת ההחלטות בענייני עסקיו השונים של בעלה לשעבר, וכי הוא התנהל על דעת עצמו תוך שימוש בכספיהם המשותפים, וזאת מבלי לספק לה מידע על הנעשה בהם. "בכך חרג האיש מחובת השקיפות שלו כלפיה", קבעה.
בנוגע למשיכת כספי הפנסיה של הבעל הדגישה השופטת שמדובר ב"אחת ההחלטות הבעייתיות שקיבל", תוך שדחתה את טענתו כי הכספים שימשו לרווחת המשפחה, בהעדר ראיה לכך.
לפיכך קבעה השופטת שיתרת הזכויות הסוציאליות שנצברו על שם האישה במהלך הנישואים תישאר בבעלותה, ותוחרג ממסת הנכסים המשותפים שיאוזנו בין הצדדים.
לפסק הדין המלא בתיקים תלה"מ 17148-08-21 ואח'
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.