הרשם אישר את מכירת הנכס בכינוס נכסים לצד השלישי בנימוקים שנויים במחלוקת, כמו "המצב בו שרויה המדינה" ו"הרצון לייעל את ההליך". בערעור החלטתו בוטלה
בהחלטה דרמטית ביטל לאחרונה בית משפט השלום באשדוד מכירת משק חקלאי בכינוס נכסים לפלוני. הסיבה: מות הזוכה המקורי טרם אישור הסכם המכר, והחלטה בלתי מנומקת של הוצאה לפועל לפיה הנכס יועבר לאותו פלוני, בין היתר בשל "רצון לייעל את השלמת ההליך". השופט יהודה ליבליין הדגיש שיעילות אינה חזות הכול, ויש לדון בתיק מחדש.
המבקשים הם בעלי משק, שמסיבה מסוימת נוצר לגביו הצורך למוכרו בכינוס נכסים. לאחר הליך התמחרות זכה במשק אדם מסוים, אך למרבה הצער הוא נפטר טרם אישור הסכם המכר. בנסיבות אלה ביקשו בעלי המשק לבטל את עסקת המכר, אלא שרשם ההוצאה לפועל איל רוזין דחה אותם וקבע שהנכס יועבר לצד שלישי, המשיב, כנהנה שלו.
הרשם נימק את החלטתו, שניתנה חודשים ספורים לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, בין היתר ב"נסיבות הטראגיות והמצערות שעה שהלך לעולמו הרוכש, המצב בו שרויה המדינה, חלוף הזמן הרב ממועד התמחרות, ריבוי ההליכים והרצון לייעל את השלמת ההליך לטובת כלל הצדדים". בעלי המשק לא השלימו עם ההחלטה והגישו לבית המשפט את בקשת הערעור.
לטענתם הרשם טעה כשלא ביטל את הסכם המכר משהתברר לו שהזוכה לא היה בין החיים במועד אישורו. כתמונת ראי נטען שאישור מכירת המשק למשיב – כנהנה בנאמנות אותה יצר כביכול המנוח לטובתו – היה מהלך שגוי.
בתוך כך טענו בעלי המשק שהרשם דחה את בקשתם לביטול העסקה בנימוק שאיננו מספק ומבלי שנדונו טענותיהם לגופן, ובכללן הטענה שאי אפשר לאשר מכר לאדם שנפטר, או לאשר הסכם מכר בנאמנות נסתרת, כשאין זיהוי של הנהנה.
לעומתם טען המשיב שאין להתערב בהחלטת הרשם. לטענתו היה ידוע לכל שהמנוח רכש את המשק עבורו בנאמנות, והוא אף לקח חלק בהליך ההתמחרות. לאור זאת נטען שלא נפל פגם כלשהו בהחלטה, המצדיק את ביטולה.
בלא הנמקה אין החלטה
אבל השופט ליבליין קבע שנימוקי הרשם אינם עומדים במבחן הביקורת השיפוטית. "עם כל הכבוד, נסיבות טראגיות ומצערות אינן נימוק לאישור הסכם המכר, כך גם לא המצב בו שרויה המדינה, ואף לא חלוף הזמן ממועד ההתמחרות. גם הרצון לייעל את השלמת ההליך וריבוי ההליכים איננו יכול להתגבר על מכשול, ככל שקיים כזה, בעובדה שהזוכה הלך לעולמו עוד טרם אישור המכר", כתב.
השופט הכיר אמנם באפשרות שמות הזוכה המקורי טרם אישור הסכם המכר אינו מסכל את העברת המשק למשיב, אלא שלדבריו עצם העובדה שהחלטת הרשם אינה דנה בשאלה הזו וממילא לא נימקה מדוע יש לאשר את המכירה למשיב בנסיבות שנוצרו, אינה יכולה להישאר על כנה משאינה עומדת בחובת ההנמקה.
"אכן", כתב השופט, "ההליך למכירת המשק נמשך על פני תקופה ארוכה, אך לא ניתן לקצר את ההליכים בשמה של יעילות כלשהי, ויש לבחון בכל שלב באופן מלא את טענות הצדדים, ובפרט טענות לפגמים מהותיים בהליך". לפיכך הוא קבע שהחלטת הרשם מבוטלת, וכי התיק יוחזר אליו על מנת שידון מחדש בטענות בעלי המשק.
לטובת המבקשים נפסקו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,500 שקל.
- ב"כ המבקשים: עו"ד ר' יצחקי
- המשיב 1: עו"ד ערן קאופמן
- ב"כ המשיבה 2: עו"ד א' עשור
- ב"כ המשיב 3: עו"ד ת' אהרוני
להחלטה המלאה בתיק רער"צ 66070-01-24
עו"ד דניאל כהן עוסק/ת ב- מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.