בקרוב יורחב החוק שמאפשר ליורשים לוותר על חלקם לטובת מי שיבחרו – מה המשמעות ומתי הסתלקות מירושה עשויה להתבטל?
לא הרבה יודעים, אבל בישראל אין חובה לרשת. קיבלתם ירושה? זכותכם המלאה לסרב. מנגד, אין לכם זכות מוקנית לרשת – אלא לכל היותר ציפייה. החוק מעניק חופש מלא למוריש לקבוע למי יועבר רכושו – או לא להעבירו כלל, מבלי לספק הסברים.
הזכות שלא לרשת מעוגנת בסעיף 6 לחוק הירושה (1965), המאפשר לכל יורש להסתלק מחלקו בעיזבון. מדובר ב"הסתלקות סתם", שבמסגרתה החלק שלא ירצה בו יתחלק בין יתר היורשים. לחלופין, ניתן להסתלק מהירושה לטובת בני משפחה ספציפיים: בן או בת זוג של המוריש, ילדיו או אחיו. כדי לעשות זאת, יש להגיש תצהיר הסתלקות לרשם הירושה, ומאותו רגע – אותו אדם נחשב כמי שמעולם לא ירש.
לאחרונה התקיים בוועדת החוקה של הכנסת דיון חשוב בנושא, ובקרוב צפוי תיקון קבוע לחוק שירחיב את מעגל הקרובים שלטובתם ניתן יהיה להסתלק מהירושה – ויכלול גם הורים, נכדים ונינים של המוריש. הרחבה זו באה כתיקון בזק מיד לאחר 7/10 לתקופת המלחמה, אך בקרוב היא צפויה לחול בנוגע לכל יורש. המשמעות: היורשים ייהנו מגמישות רבה יותר בהחלטה לאן תגיע הירושה.
על פי ההצעה, יורש יהיה רשאי להסתלק מכל מה שירש או מחלק יחסי ממנו, אך לא מנכס ספציפי. אם ירש נכס ספציפי, היורש יכול להסתלק מכולו או מחלקו. מועד ההסתלקות האפשרי הוא כל עוד לא חולק העיזבון, אפילו אם כבר ניתן צו ירושה (שאז יש לתקן אותו).
בפועל, בתי המשפט עוסקים לא אחת בשאלות סבוכות סביב הסתלקות: כך, למשל, נדחתה לאחרונה בקשת יורש להסתלק מהירושה – 26 שנים לאחר פטירת המוריש – בטענה שהעיזבון טרם חולק (בג"ץ 3998/24). במקרה אחר נפסק כי הסתלקות מעיזבון היא מעשה אישי, ולכן תיחשב תקפה רק אם תצהיר ההסתלקות הוגש על ידי המסתלק עצמו, ולא על-ידי אחר (ת"ע 40159-12-23).
במקרה חריג שהגיע לבית המשפט העליון (דנ"א 65554-01-25), בני זוג ערכו צוואה הדדית והורישו זה לזו ולאחר מכן לילדיהם. כשהראשון נפטר, בן הזוג שנותר בחיים הסתלק מהירושה – מה שהביא לכך שגם הילדים לא ירשו, שכן ההסתלקות מנעה את שרשרת ההורשה שתוכננה מראש.
היבט נוסף שכדאי להכיר הוא חובת ההסתלקות בצוואות הדדיות: כאשר אחד מבני הזוג נפטר והנותר בחיים מעוניין לערוך צוואה חדשה, עליו תחילה להסתלק מחלקו בירושת בן הזוג המנוח, לטובת היורשים על פי דין.
חשוב להדגיש: הסתלקות חייבת להיעשות בתום לב. לא ניתן להשתמש בה כדי להבריח רכוש מנושים, בפרט כשמדובר ביורש בהליכי פשיטת רגל. אם בית המשפט יתרשם שההסתלקות נעשתה בחוסר תום לב – הוא רשאי לבטלה ולהחזיר את הירושה לנחלה המשפטית.
ומה קורה כשהמוריש עצמו נישל במכוון יורש בצוואתו? במקרה כזה – לא ניתן להסתלק לטובת זה שהודר, כדי שלא לסכל את רצון המוריש. לעומת זאת, אם המוריש פשוט בחר לא להוריש למישהו – מבלי לנשל אותו במפורש – היורשים יכולים להסתלק לטובתו.
לסיכום, התיקון הממשמש ובא בנושא ההסתלקות צפוי לאפשר גמישות רבה יותר בחלוקת עיזבון, ולהנציח את הזכות החוקתית של כל אדם שלא לרשת – ולהעביר את הירושה לטובת בני משפחה אחרים לפי ראות עיניו.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.