זריקת אפידורל גרמה נכות – היולדת תפוצה

ההליך שנועד להקל על כאבי הלידה הותיר באישה נכות קבועה, המתבטאת בפגיעה בחוט שדרה, דיכאון וחרדות. עם זאת, בית המשפט דחה את ניסיונה להאדיר את נזקיה

אישה הסובלת מנכות עקב הזרקת אפידורל רשלנית ברמב"ם תקבל מהמדינה, כבעלת בית החולים, פיצויים והוצאות בסך כ-300,000 שקלים, בנוסף לגמלאות ביטוח לאומי בסך כ-2 מיליון שקלים. האישה כיוונה לפיצוי גבוה בהרבה כשסיפרה שהיא משותקת בגפיה התחתונות ומסתייעת בכיסא גלגלים, אלא שסרטונים בהם היא נצפתה הולכת רגיל הובילו את שופטת המחוזי בלוד בלהה טולקובסקי לדחות את גרסתה, ולפסוק לה את הפיצוי המתון.

באוקטובר 2017, כשהיא בת 37, אושפזה התובעת בבית החולים רמב"ם על מנת ללדת את בתה השלישית, בניתוח קיסרי מתוכנן. בתביעה שהוגשה לבית המשפט פחות משנה לאחר מכן, נטען שזריקת הרדמה אפידורלית אשר בוצעה לקראת הניתוח הוחדרה במיקום גבוה מדי, וכתוצאה מכך נגרמה לאישה פגיעה קשה בחוט השדרה.

בתצהירה תיארה האישה שהיא סובלת מכאבים עזים בכל שעות היממה; שאין לה תחושה בכפות הרגליים; שהן קרות כל הזמן, מנומלות ורדומות; ושבכל כמה שניות מופיעים בהן זרמי חשמל המרגישים כמו שריפות ודקירות. לטענתה, מאז האירוע היא מעבירה את רוב יומה במיטה, כשנטל הטיפול בבית ובילדים נופל על בעלה ואימה.

בתוך כך סיפרה התובעת שכתוצאה מהשיתוק וחוסר התחושה ברגליה היא מרותקת לכיסא גלגלים ונדרשת לרכב מותאם. לדבריה היא נוטלת תרופות רבות וחזקות לשיכוך כאבים, לרבות קנאביס רפואי, כאשר עצם השימוש בהן גורם לה לתופעות לוואי קשות, ביניהן חולשה, הרגשת עילפון ודיכאון. "אפילו סיפור זה משהו שאני לא מסוגלת לספר לילדים כי אני בייסורים ובכאב", סיפרה על דוכן העדים.

פסק הדין עסק בסוגיית הנזק בלבד, אחרי שהמדינה הודיעה כי לא תטען בשאלת ההתרשלות ובכך למעשה הודתה באחריותה. ואולם שני סרטונים שהגישה, הקריסו לחלוטין את גרסתה המיוסרת והכאובה של התובעת. בסרטונים נצפתה האישה בתקופה שלאחר הלידה כמי שהולכת באופן תקין, ובחלק מהזמן אף ללא היעזרות במקל. באחד מהם היא נראתה מסתובבת במשתלה, מתכופפת, מרימה עציץ וכל זאת כשהיא נועלת כפכפים.

"ראיות הזהב" מטעם ההגנה הובילו את מומחי בית המשפט בתחום הנוירולוגי והנפשי, אשר מונו על-ידי השופטת טולקובסקי לצורך הערכת נזקי האישה, להעמיד את נכותה על שיעור נמוך יחסית, סביב עשרת האחוזים. בתחום הנוירולוגי נקבע שנותרה לאישה נכות קלה בגין מחלת חוט שדרה, שהייתה "סיבוך כלשהו של פרוצדורת ההרדמה". בהיבט הנפשי נמצא ש"התובעת סובלת מהפרעת הסתגלות עם ביטויים דיכאוניים וחרדתיים שהתפתחה לאחר האירוע נושא התביעה".

השופטת אימצה את מסקנות המומחים, לא לפני שהטיחה ביקורת נוקבת בתובעת על ניסיונה הנלוז להאדיר את נזקיה. "דומה כי אין צורך להכביר מילים בדבר הפער שאינו ניתן לגישור בין עדותה של התובעת כי היא מרותקת לכיסא גלגלים, מסוגלת לעשות צעדים ספורים בלבד ונדרשת לשימוש בגרביים טרמיות בשל הכאבים ותחושת הקור ברגליה לבין סרטוני המעקב שבהם התובעת נצפתה בשתי הזדמנויות שונות הולכת בצורה תקינה תוך שהיא נעזרת באופן חלקי במקל הליכה שלעיתים החזיקה אותו באוויר ונועלת כפכפי אצבע פתוחים, ללא גרביים", כתבה.

במישור הכספי מצאה השופטת שנזקי האישה, המוערכים ב-950,000 שקלים, נבלעים במלואם בגמלאות הביטוח הלאומי שנפסקו לטובתה בשל האירוע – העומדות, לטענת המדינה, על כ-2,000,000 שקלים - אלא שנוכח סעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי, יוצא שבמקרה כזה היא עדיין זכאית ל-25% מסכום הפיצוי.

לפיכך השופטת קבעה שהמדינה תפצה את האישה ב-237,500 שקלים, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 56,000 שקלים וכן הוצאות משפט.

• ב"כ התובעת: עו"ד ע' מולסון
• ב"כ הנתבעת: עו"ד א' זאואר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.