ביהמ"ש קיבל חלקית את ערעורו של תושב ישראל המתפרנס מטורנירים בחו"ל, וקבע כי הוא רשאי לנכות מהכנסותיו הוצאות כגון טיסות, שהייה ודמי השתתפות, בסכומים גבוהים ביותר.
השופטת ירדנה סרוסי מביהמ"ש המחוזי בתל-אביב קיבלה חלקית את ערעורו של שחקן פוקר ישראלי נגד פקיד שומה תל-אביב, בהחלטה שתחסוך לו מאות אלפי שקלים. פסק הדין עסק בעיקר בהוצאות שהמערער רשאי לנכות מהכנסותיו לצורכי מס – בתחילת דרכו המקצועית בין השנים 2010-2012 – כאשר זכה במספר טורנירים שהתקיימו בחוץ לארץ.
במהלך ההליך הצדדים הסכימו שמדובר בהכנסות מ"משלח-יד" של המערער כשחקן פוקר מקצועי, ולא מ"הימורים והגרלות", שעליהן חל שיעור מס שונה ואין לנכות מהן הוצאות.
במצב זה השאלה שנותרה היתה אלו הוצאות ובאיזה שיעור ניתן לנכות מהכנסות המערער, אשר הצריכה בירור עובדתית לגבי הוצאות טיסה, שהייה, ודמי השתתפות בטורנירים.
הוצאה נוספת שבמחלוקת היתה "עמלת מממן". המערער טען כי השתתף בחלק מהטורנירים בחסות "גורמים מממנים" ששילמו עבורו את הוצאות השתתפותו בטורניר, וזאת בתמורה לקבלת מרבית כספי הזכייה. עניין זה התמקד בטורניר מסוים שהתקיים בקפריסין, בו זכה המערער לדבריו בסכום של 783,319 שקל (207,337 דולר), אך קיבל לידיו רק 10% מכספי הזכייה (56,670 שקל), כאשר יתרת כספי הזכייה הועברה לידי הקזינו.
מנגד, פקיד השומה – "המשיב" בהליך – טען שאין להכיר בעמלת מממן, ואף לא בהוצאות טיסה או דמי השתתפות, כיוון שהמערער לא הביא אסמכתאות משכנעות להוכחת הטענה שהשתתפותו בטורנירים הייתה בחסות מממנים.
מס אמת בלבד
באופן כללי ועקרוני, השופטת סרוסי קבעה כי מאחר שמשחקי פוקר בחו"ל הם עניין חוקי, הרי שלא ניתן לצאת מנקודת הנחה שהכנסת המערער אינה כשרה באופן המאפשר אי הכרה בהוצאות שהוצאו במסגרת עיסוק זה.
בנוגע לעניין עמלת המממן, השופטת דחתה את עמדת המערער כיוון שלא הוכיח בראיות משכנעות שהקזינו אכן קיבל לידיו 90% מכספי הזכייה באותו טורניר.
בנוגע להוצאות טיסה ושהייה, במהלך ההליך המשיב הסכים "לפניום משורת הדין" לקבל את הוצאות אלה בסכום כולל של למעלה כ-580,000 שקל. השופטת ציינה כי מוטב היה שלא להשתמש במונח "לפנים משורת הדין", מאחר שכל עוד המשיב לא הכיר בכך שהמערער קיבל מימון כלשהו לצורך השתתפותו בטורנירים, היה עליו להכיר בעובדה שהמערער צריך היה לממן את העניין מכיסו ולאפשר לו את לנכות את הוצאות אלה.
עניין נוסף שהוכרע לטובת המערער היה ניכוי דמי השתתפות בטורנירים – בסך כל למעלה מ-600,000 שקל. השופטת הבהירה כי שני הצדדים מנסים לאחוז בחבל משתי קצותיו, מכיוונים הפוכים. המערער טוען למעשה לכפל הוצאה, בעוד שהמשיב טוען שאינו זכאי לשום הוצאה – לא עלות מממן ולא דמי השתתפות.
השופטת ביקרה את עמדת המשיב והזכירה שמישהו צריך היה לשלם את דמי ההשתתפות – או גורם מממן או המערער בעצמו. "טענת המשיב לפיה אין להכיר למערער, לא בהוצאות גורם מממן ולא בדמי השתתפות, חוטאת לעקרון תשלום מס אמת. המערער אמנם חייב בתשלום מס על רווחיו, אך רק על רווחיו האמיתיים לאחר שנוכו מהם ההוצאות בהן עמד, ולא מעבר לכך", כתבה.
בנוסף, השופטת החליטה להפחית ב-50% סנקציה שהחיל המשיב על המערער משום שבאותה עת לא ניהל ספרים – לא יזכה להטבה של מדרגות מס. בין היתר, השופטת הזכירה שבאותה עת חל סימן שאלה לגבי סיווג ההכנסה כמשלח יד (הימורים והגרלות אינם מחויבם בניהול ספרים).
המשיב חויב בהוצאות משפט בסך 20,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד שרון פישמן
- ב"כ המשיב: עו"ד מאיר פורת, פרקליטות מחוז ת"א (פיסקאלית)
רו"ח שמוליק אלגרנטי
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.