התקבלה טענת תושבת חיפה ששברה את הקרסול, כי הימנעות העירייה מלטפל בבעיית ניקוז הובילה לסחף של בוץ וגרמה לתאונה
תושב חיפה פנה בחורף 2018 לעירייה בתלונות על בעיית ניקוז הגורמת להצפת שביל הגישה לביתו. העירייה הסכימה לטפל בבעיה אך גררה רגליים, כשבינתיים אשתו של הפונה החליקה על סחף של בוץ ושברה את הקרסול. בתביעתה נגד העירייה קבעה השופטת אפרת קריב מבית משפט השלום בחיפה כי המתנת העירייה עם תיקון בעיית הניקוז עד לבוא האביב, מהווה רשלנות שמצדיקה לחייבה במאות אלפי שקלים.
לפני שש שנים, בדצמבר 2018, יצאה התובעת (62) בשעת בוקר מוקדמת מביתה שבחיפה לכיוון עבודתה כיועצת מכירות בחברת קוסמטיקה. אלא שכבר לאחר כמה צעדים על שביל הגישה הציבורי מהבית לרחוב היא החליקה, לטענתה בעקבות מי גשמים וסחף אדמה שנגרם מהעדר ניקוז בגינה העירונית הסמוכה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט סיפרה האישה כי לאחר נפילתה היא זחלה כמה מטרים לכיוון הבית והזעיקה את בעלה, שהזמין אמבולנס. בבית החולים רמב"ם היא אובחנה כסובלת משבר בקרסול, נאלצה לעבור לא פחות משלושה ניתוחים, ובהמשך אף טופלה בפיזיותרפיה והידרותרפיה.
לאחר שפציעתה הוכרה בביטוח הלאומי כתאונת עבודה והיא נמצאה זכאית לקצבאות בסך כולל של 417,800 שקל, האישה טענה כי האחריות למחדל רובצת על כתפי העירייה. תובע נוסף היה הביטוח הלאומי, שדרש כי העירייה תשפה אותו בסכומים שהוא שילם ועתיד לשלם לתובעת.
מנגד טענה העירייה כי לא הוכח שהתובעת אכן נפלה עקב מפגע באחריות העירייה. לחלופין ביקשה העירייה להטיל על האישה אשם תורם משמעותי שכן היא מכירה היטב את השביל בו מעדה, והייתה צריכה להיזהר יותר.
מה יכלה לעשות?
השופטת קריב דחתה את טענות ההגנה, אחת לאחת. בנוגע לעצם הוכחת האירוע היא קבעה כי הגם שמדובר בעדות יחידה של התובעת, ולא צורפו לתביעה תמונות מזירת התאונה, קיימות ראיות אחרות התומכות בגרסתה שהחליקה בשל סחף של בוץ.
כך למשל, מעדות בעלה של התובעת עלה שעובר לתאונה הוא נדנד לעירייה שתבוא לתקן את בעיית הניקוז. העירייה אמנם החליטה להתקין קולטן ניקוז ומשאבה במקום - אלא שעבודות ההתקנה בוצעו על-ידה בפועל רק בחלוף כחצי שנה, במאי 2019, אחרי עונת החורף.
"מדובר בבעיית ניקוז שיצרה סיכון בלתי סביר להולכי הרגל בשביל עקב הסחף והבוץ", כתבה השופטת, תוך שחידדה כי מהתכתובות שהוצגו עולה שגם העירייה מודה שמדובר במפגע מסוכן. לאור זאת קבעה השופטת שהאחריות לתאונה רובצת במלואה על העירייה, שכן ההמתנה מהווה רשלנות.
גם דרישתה החלופית של העירייה להטלת אשם תורם נדחתה. השופטת הדגישה שמדובר בנפילה מבוץ מחליק שקרתה על שביל הגישה היחיד מבית התובעת לרחוב, מבלי שהוכח כי היא נעלה נעלי עקב או הלכה במהירות או בחוסר זהירות. "איני בטוחה כלל שהיה משהו שהתובעת יכולה הייתה לעשות כדי למנוע את הנפילה", כתבה.
בנסיבות אלה העמידה השופטת את סך נזקיה של האישה כתוצאה מהתאונה על 526,240 שקל. לאחר קיזוז קצבאות הביטוח הלאומי בסך 417,800 שקיבלה ותקבל, הוחלט שהעירייה תפצה אותה ב-131,560 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך כ-30,000 שקל והוצאות משפט.
לביטוח הלאומי חויבה העירייה לשלם 313,350 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך כ-35,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד גסאן אגברייה
- ב"כ התובע: עו"ד אמיר מחאמיד
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אליאס ברברה
עו"ד בארי קפלן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.