בית המשפט קבע כי האם הקשישה לא הבינה את משמעות חתימתה על מסמכים להעברת המשק החקלאי לידי בנה. ההסכם בוטל לנוכח ההטעיה ובשל הפרת התחייבות הבן לטפל באם ולדאוג לכל מחסורה.
ביולי 2011 חתמה אם לשמונה על מסמכים למינוי אחד מילדיה כבן ממשיך במשק שבבעלותה ולהעברת הזכויות לידיו עוד בחייה. כשנה ושבעה חודשים לאחר מכן התערערו היחסים והאם תבעה את ביטול ההסכם. השופטת אביבית נחמיאס קיבלה לאחרונה את התביעה וקבעה שהבן הטעה את אמו וניצל את מצבה השביר לאחר מות בעלה.
בתביעה סיפרה האם שהיא עיוורת ואינה יודעת קרוא וכתוב. לדבריה, בשנות ה-50 עלתה עם בעלה ארצה והם התמקמו באחד המושבים ועסקו בחקלאות. במשך השנים נולדו להם 8 ילדים.
היא הוסיפה שבמרץ 2011 נפטר בעלה והיא נותרה לגור לבדה במשק. שלושה וחצי חודשים לאחר מכן עבר בנה הצעיר לגור איתה עם משפחתו והחתים אותה על מסמכים שונים בפני עורך דין. היא סברה שחתמה על מינויו כבן ממשיך אך בדיעבד התברר לה שחתמה גם על הסכם להעברת הזכויות במשק אליו במתנה. זמן קצר לאחר מכן העביר הבן את הזכויות על שמו בסוכנות היהודית וברשות מקרקעי ישראל.
לטענת האם, לאחר מכן פעל הבן לשפץ את בית המגורים במשק ובנקודה זו התערערו היחסים ביניהם לאחר שהוא זרק חפצים אישיים שלה. באוגוסט 2014 עזב הבן עם משפחתו ועבר לגור בירושלים.
לדבריה, הנתבע ניצל את מצבה הנפשי הקשה בעקבות מות בעלה והחתים אותה על ההסכמים תוך הטעייתה מבלי שנתן לה את המידע הרלבנטי. עוד לדבריה, התנהגותו המחפירה של הנתבע כלפיה מקנה לה זכות לבטל את ההסכם ולהחזיר את מלוא הזכויות במשק לידיה.
הבן טען מנגד כי במהלך השבעה על מות אביו ביקשה ממנו אמו לעבור לגור עמה ובתמורה הבטיחה לו שתעביר לו את הזכויות במשק במתנה. הוא הוסיף שההתדרדרות במערכת היחסים הייתה באשמת האם והתנהגותה היא שהובילה אותו ואת משפחתו לעזוב.
לדבריו, אמו חתמה על המסמכים מתוך מודעות מלאה ולאחר שקיבלה הסברים על משמעותם.
ניצול חולשתה
השופטת אביבית נחמיאס מבית המשפט למשפחה בטבריה קבעה כי האם הוחתמה על המסמכים מתוך טעות והטעיה ותוך ניצול חולשתה במערכת יחסי הכוחות.
היא ציינה כי התובעת הוחתמה בו זמנית על שני מסמכים בעלי משמעות משפטית שונה: מינוי הנתבע כבן ממשיך והעברת הזכויות במתנה לידיו.
לדבריה, מעדויות הצדדים עולה שלא הוסברו לאם כלל המשמעויות של ההסכם ולא הובהרו לה במילים פשוטות ההבדלים בין שתי ההתחייבויות. השופטת ציינה כי רק מסמך אחד מבין השניים הוקרא לאם והיה מקום להבהיר לה למשל שהעברת הזכויות במשק לבנה בעודה בחיים עלולה לגרום לאיבוד חצי מהמשק אם הבן ייפרד מאשתו. כמו כן, אין בהסכם התחייבות מצד הנתבע שלא למכור את הנכס לאדם אחר ללא אישורה.
עוד התרשמה השופטת שהנתבע החליט לפעול לקבלת הזכויות המשק עוד במהלך השבעה, תוך התנהלות כוחנית ואלימה כלפי יתר אחיו.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שלאם זכות לביטול ההסכם. היא הוסיפה כי הביטול מתבקש גם מאחר שהבן הפר את התחייבותו לטפל באמו ולדאוג לכל מחסורה. ״האם היא זו אשר תמכה בבנה ולא להיפך״, כתבה.
הנתבע חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 15,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד משפחה מוטי בסרגליק, עו"ד מישל חזן
- ב״כ הנתבע: עו"ד בנימין משה
עו"ד טל פרי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.