הדירה נרכשה "על הנייר" מ"אזורים" אך זו העבירה את הפרויקט לחברה אחרת שקידמה מיזם יוקרתי יותר והציעה לרוכשים דירה גדולה בהרבה תמורת תוספת של 1.2 מיליון שקל. הרוכשים סירבו וזכו בתביעה שהגישו נגד השתיים.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע חייב לאחרונה את יזמיות הבנייה "אזורים בניין" ו"ארידניאל פינוי ובינוי" לספק לבני זוג דירת גג יוקרתית בשווי 3.5 מיליון שקל תמורת 2.3 מיליון שקל בלבד. השופט שלמה פרידלנדר קבע כי היזמיות, ששינו את תוכנית הבנייה המקורית כדי להקים פרויקט יוקרתי יותר, סיכלו את הסכם המכר שנכרת עם בני הזוג ומנעה מהם את האפשרות לקבל את הדירה המקורית עליה סיכמו. בנסיבות אלה, הם זכאים לממש את זכותם החוזית באמצעות קבלת דירה גדולה משמעותית ללא תוספת מחיר.
ב-2015 חתמו בני הזוג מול "אזורים" על הסכם לרכישת דירת גג בגודל 150 מ"ר בפרויקט "אזורים ברנע" באשקלון תמורת 2.3 מיליון שקל. קיום ההסכם הותנה בקבלת היתר בנייה וליווי בנקאי בתוך 12 חודשים.
שלושה חודשים לאחר מכן העבירה "אזורים" את המיזם ל"ארידניאל" שהחליטה לקדם תוכנית חלופית שבמסגרתה דירת הגג הורחבה ל-210 מ"ר ועלותה האמירה ל-3.5 מיליון שקל. היא הציעה לבני הזוג לרכוש את הדירה החדשה תמורת תוספת של 1.2 מיליון שקל אך הם סירבו, ובינתיים היתר הבנייה לא התקבל בתקופת התנאי והחברה הודיעה על ביטול ההסכם.
בתביעה שהגישו נגדה ונגד "אזורים" טענו הרוכשים שהשתיים נהגו בחוסר תום לב ועיכבו בכוונה את מתן ההיתר לתוכנית המקורית כדי לסכל את החוזה מולם ולקדם פרויקט משתלם יותר.
בנסיבות אלה הם טענו כי הם זכאים לקבל את הדירה החלופית ללא תוספת מחיר או לחילופין פיצוי של 1.2 מיליון שקל – שווי הרווח שהפיקו הנתבעות משינוי התוכנית על חשבונם.
היזמיות טענו מנגד כי הרוכשים מנסים לזכות בדירה גדולה ויקרה במחיר נמוך. לטענתן, החוזה בוטל משום שהעירייה עיכבה את היתר הבנייה והיה ברור שהוא לא יינתן בזמן שנקבע בחוזה, ולכן הוחלט על שינוי הפרויקט.
עוד נטען כי לתובעים ניתנה הזדמנות לבצע עסקה חלופית ומשתלמת ביותר אך הם התעקשו על הדירה המקורית, שכבר לא הייתה קיימת.
סיכול מכוון
השופט שלמה פרידלנדר קבע כי עיון במסמכי העירייה לא תומך בשום צורה בטענה שעיריית אשקלון אשמה בעיכוב ההיתר ואף נהפוך הוא, עולה כי הנתבעות לא עשו דבר כדי לקדם אותו.
"לא מדובר על נסיבות של עירייה, שאינן תלויות בנתבעות, אשר הכשילו את החוזה... מדובר על יוזמות עסקיות של הנתבעות, שנועדו לקדם באופן חד צדדי את האינטרס שלהן, אשר הכשילו את החוזה עם התובעים", כתב.
השופט קבע באופן חד-משמעי כי הנתבעות מנעו את קיום תנאי החוזה בזדון כדי לקדם פרויקט אחר שמשתלם להן יותר, וזאת על חשבון התובעים. נקבע כי הנתבעות לא היו רשאיות לעשות זאת, וודאי שלא לשנות באופן קיצוני את תכנון הדירה ולהתנות את הרכישה במחיר גבוה במאות אלפי שקלים.
"כאשר הנתבעות יזמו שינוי מהותי בתכנון המיזם ודירת התובעים, הן עשו דבר שלפי החוזה לא היו בני חורין לעשותו... לפיכך הנתבעות אינן זכאיות להסתמך על אי-קיום התנאי, ולבטל את החוזה", נכתב.
לפיכך נפסק שהתובעים זכאים לאכיפת החוזה באמצעות קבלת הדירה החלופית במחיר שהוסכם בחוזה, ואם יתברר שהדירה כבר נמכרה ייפסק לתובעים תחליף כספי הולם.
- ב"כ התובעים: עו"ד עינב זילברמן
- ב"כ הנתבעות: עו"ד אורן מאור, עו"ד מקרקעין קטיה ריטבין
עו"ד נעמי גרטופסקי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.