האב נאלץ להגיש תביעה למשמורת משותפת והרחבת זמני שהות. השופטת: האם הייתה צריכה לכבד את רצון הילדה ולחסוך את ההליך המשפטי
השופטת נלי רוסמן גליס מבית המשפט למשפחה בתל-אביב קיבלה לאחרונה תביעה של אב למשמורת משותפת והרחבת זמני השהות שלו עם בתו בת ה-14, כך שחלוקת הזמנים בינו לבין האם תהיה שווה. השופטת ביססה את ההחלטה שלה על הרצון העצמאי של הילדה להיות אצל אביה יותר, ודחתה את טענת האם ל"הסתה פרועה" מצד האב תוך חיובה בהוצאות של 20,000 שקלים. "מוטב היה לו האם היתה נעתרת לרצון בתה... לא רק במטרה לחסוך את ההליך המשפטי אלא גם במטרה להעביר מסר לקטינה שהאם מכירה ברצונותיה, מכבדת אותם ונכונה לסייע במימושם".
בני הזוג התגרשו ב-2010, כשהילדה הייתה בת 3.5. בהסכם הגירושים שנחתם ביניהם הוסכם שהמשמורת תהיה אצל האם והאב יתראה עם בתו פעמיים בשבוע, אחת מהן עם לינה, וכל סופ"ש שני. בפועל, האב גם נפגש עם הילדה יותר ככל שגדלה.
לפני כשנתיים ביקש האב להרחיב את זמני השהות אף יותר אבל היא סירבה ועל כן הוא הגיש תביעה למשמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווה. האב ציין כי ציפה שהאם תיעתר לבקשתו משום שזהו גם הרצון המפורש שהביעה בתם, והופתע כשסירבה ואילצה אותו לנקוט בהליך משפטי. לדבריו, האם לא מכבדת את רצון הילדה ולא מבינה שדווקא הסירוב שלה יגרום נזק לקשר ביניהן.
האם טענה לעומת זאת שהילדה לא מביעה רצון עצמאי אלא מושפעת מהסתה פרועה מצד אביה, שמערב אותה בהליכים המשפטיים וגורם לקונפליקט נאמנויות. האם טענה כי אין כל סיבה להתערב בהסכם הגירושים ושבחירתו של האב לנהל את הליך המשמורת פוגע בילדה. עוד היא טענה כי המטרה היחידה של האב היא להימנע מתשלומי מזונות.
"הילד כמונו הוא אדם בעל ערך"
השופטת נלי רוסמן גליס ציינה כי עובדת סוציאלית שמונתה לערוך תסקיר בתיק המליצה על הרחבת זמני השהות ואף סברה שהדבר ישרת את טובת הילדה. עוד הפנתה השופטת לעמדת האפוטרופוסית שמונתה לקטינה לצורכי ההליך שלפיה התקשורת בין הילדה לבין אמא שלה מורכבת גם ללא שום קשר לסכסוך בין ההורים, וההתעקשות למנוע ממנה להיות יותר זמן עם אביה עלולה להחמיר את המצב.
השופטת, שנפגשה עם הנערה, התרשמה הרצון שלה לשהות לפחות חצי מהזמן אצל אביה הוא אמיתי ועצמאי. היא ציינה כי אף שהאב לא התנהג בצורה מושלמת היא לא סבורה שהייתה כאן "הסתה פרועה" ונראה כי הבעיות בתקשורת בינה לבין האם לא קשורות אליו.
השופטת הוסיפה כי לאורך מספר שנים חזרה הילדה והביעה רצון מובהק להרחיב את זמני השהות עם אביה ויש להתחשב בו ולתת לו מקום גם אם הוא כרוך בשינוי הסכם הגירושים. היא ציטטה מדבריו של יאנוש קורצ'אק "הילד כמונו הוא אדם בעל ערך" והבהירה שיש להכיר ברצונות של הילדים ולא להקטין אותם רק בשל גילם הצעיר.
בהקשר זה העירה השופטת כי לו האם הייתה נעתרת מלכתחילה לבקשת בתה לא רק שהייתה חוסכת בהליך המשפטי אלא גם מעבירה לה מסר שהיא מכבדת את הרצונות שלה ומכירה בהם.
לפיכך השופטת קיבלה את התביעה וקבעה משמורת משותפת שכוללת זמני שהות שווים עם ההורים. בנוסף היא חייבה את ההורים להמשיך לקחת את הילדה לטיפול רגשי ולהשתתף בהדרכה הורית. האם חויבה בהוצאות של 20,000 שקלים.
עו"ד אלינור ליבוביץ'
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.