4 שנים אחרי שהתאבד האלמנה גילתה שלמנוח היה ביטוח חיים בשלוש קופות גמל. מאבק משפטי מול חברות הניהול והביטוח שסירבו לשלם את כל הכספים לפי הפוליסות, הוכרע לבסוף לטובתה.
בית משפט השלום ברמלה חייב לאחרונה את חברת ניהול קופות הגמל "הלמן אלדובי" וחברת הביטוח "הפניקס" להעביר לאלמנתו של מנכ"ל חברת השקעות שהתאבד ב-2010 את מלוא כספי ביטוח החיים שמגיעים לה כמוטבת בשלוש קופות גמל. השופט הבכיר זכריה ימיני קבע כי החברות לא יוכלו להסתמך על החריגים המגבילים את היקף הביטוח מאחר שלא טרחו לשלוח למנוח ואלמנתו את הפוליסות או להדגיש את החריגים כחוק. בסך הכל זכתה האלמנה בכ-190 אלף שקל, כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות.
ב-2010 התאבד מנכ"ל של חברת השקעות ידועה והותיר אחריו אלמנה וארבעה ילדים. בדיעבד התגלה לאלמנתו כי היו לו שלוש קופות גמל שנוהלו בידי "הלמן אלדובי" וכללו רכיב ביטוח חיים קבוצתי של "הפניקס".
אלא שכשהאלמנה ביקשה מאלדובי לשחרר את כספי הביטוח היא נענתה בשלילה בטענה שהתביעה התיישנה מאחר שפנתה יותר מ-3 שנים אחרי קרות המקרה הביטוחי.
לפני כ-3 שנים הגישה האלמנה תביעה נגד אלדובי והפניקס. בעקבות זאת העבירה לה אלדובי, לפנים משורת הדין לטענתה, 48 אלף שקל שקיבלה מהפניקס עוד ב-2014 . עם זאת, היא סירבה לשלם את התגמולים משתי קופות הגמל האחרות.
האלמנה טענה כי הנתבעות הפרו את חובותיהן על פי חוזר המפקח על הביטוח, חוק הפיקוח וחוק חוזה ביטוח, בכך שלא יידעו אותה על קיומן של קופות הגמל לאחר מות בעלה ואף בתוך תקופת הביטוח לא שלחו לה או לבעלה את הפוליסה ואת תנאיה.
אלדובי התנערה מאחריות. היא התמקדה בטענת ההתיישנות והוסיפה כי החובות להן טענה האלמנה הן של חברת הביטוח ולא שלה. בנוסף היא טענה כי לפי החריגים בפוליסות של המנוח הסכום המרבי שמגיע לו מסתכם בפחות מ-740 שקל.
הפניקס טענה כי מאחר שמדובר בפוליסה קבוצתית שנוהלה מול אלדובי – היא זו שאחראית לעדכן את העמיתים על תנאיה.
חובת הנאמנות הופרה
השופט הבכיר זכריה ימיני קבע שתי הנתבעות הפרו את חובותיהן החוקיות לדווח על הפוליסה ותנאיה ולהדגיש בה החרגות לכיסוי הביטוחי.
נקבע כי החריג לעניין היקף הכיסוי לא צוין בפוליסה בהדגשה ולא פורט בהתאם להוראות חוק חוזה ביטוח, ולכן הנתבעות מנועות מלטעון לקיומו.
כמו כן נקבע כי הנתבעות לא יכולות לחמוק מתשלום לנוכח העובדה שהפוליסה תנאיה מעולם לא נשלחו לתובעת או לבעלה.
השופט דחה את טענת הפניקס בנוגע לחובת הדיווח וקבע כי חוק חוזה ביטוח לא מבחין בין ביטוח של אדם בודד לבין ביטוח קבוצתי. מעבר לזה, תקנות הפיקוח על עסקי הביטוח (ביטוח חיים קבוצתי) כוללות הוראה מפורשת בנושא ומחייבות את חברות הביטוח לשלוח את הפוליסות למבוטחים.
באשר לאלדובי, נקבע כי הפרה את חובת הנאמנות והזהירות שלה כלפי התובעת והמנוח משום שלא וידאה כי הפניקס העבירה להם את הפוליסה. בנוסף, השופט העיר בחריפות על כך שחרף העובדה שקיבלה את כספי הביטוח מהקופה הראשונה היא לא מסרה אותם לתובעת אלא לאחר הגשת התביעה.
בסיכומו של עניין נקבע כי הנתבעות חייבות לשלם לתובעת את מלוא כספי הביטוח שנותרו בסך כ-100 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 36 אלף שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אילן אורגד
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.