בספטמבר 2014 הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד המדינה בטענה שגבתה כמעט 5 מיליון שקל ביתר על אגרות שונות. ההליך נמחק לאחר שהמדינה הודיעה שהטעות תוקנה, כך שהכסף לא יחזור לאזרחים. למבקשת ולעורך דינה נפסקו גמול ושכ"ט של כ-500,000 שקל.
לפני כשנתיים הוגשה כנגד המדינה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בטענה כי גבתה יותר כסף ממה שהייתה רשאית עבור אגרות שונות כמו אגרה לקבלת שירותי רשם הירושה ואגרה שמשלמים מעסיקים לפי חוק עובדים זרים.
לייעוץ בתחום:
עורך דין תביעות ייצוגיות
המבקשת טענה כי המדינה הצמידה בטעות את סכום האגרות למדד המחירים לצרכן כשהוא מעוגל כלפי מעלה למרות שלפי עמדתה המוצהרת ולפי החוק, ההצמדה צריכה להתבצע ביחס לסכום המקורי, לפני עיגולו.
המבקשת הדגישה כי הסוגיה נדונה זה מכבר בתביעה ייצוגית קודמת, ואמנם המדינה תיקנה את הטעות ביחס לאגרות שנדונו שם, אך הטעות עוד שרירה וקיימת ביחס לאגרות אחרות.
כשלושה חודשים לאחר הגשת הבקשה המדינה הודיעה כי הטעות תוקנה. מרכזת ועדת האגרות הבינמשרדית הצהירה כי כללי ההצמדה תוקנו במערכת המיחשובית וגביית היתר פסקה. המדינה הודיעה כי גביית היתר בשנתיים שקדמו לחדילה עומדת על סכום של כ-4.8 מיליון שקל.
השופטת אסתר שטמר מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישרה את הודעת החדילה של המדינה – שמשמעותה דחיית התביעה (כלומר, חברי הקבוצה שנגבו מהם סכומי אגרות ביתר לא יקבלו החזר) – והדיון התמקד בגובה הגמול ושכר הטרחה למבקשת ועורך דינה.
המבקשת ביקשה גמול של 145,000 שקל ושכר טרחה של כ-580,000 שקל. היא הדגישה כי גביית היתר פסקה רק בעקבות הגשת הבקשה למרות שהפגם השיטתי כבר היה ידוע למדינה לאור ההליך הקודם.
לדבריה, הגמול ושכר הטרחה צריכים לשקף ממד של הרתעה כלפי המדינה, כדי שזו תתומרץ לפעול בהתאם לדין ולא לחכות עד שמישהו יתבע אותה.
המדינה טענה מנגד כי גובה הגמול ושכר הטרחה צריך להיות "על הצד הנמוך". לטענתה, יש להתחשב בכך שבסופו של דבר היא חדלה לבצע את הטעות וכן בצורך לשמור על הקופה הציבורית.
כמו כן, לדבריה, הגשת הבקשה הצריכה מהמבקשת השקעה מינימאלית והיא הסתמכה בעיקר על ההליך הקודם. היא הוסיפה כי המבקשת ניפחה במכוון את סכום התביעה בכך שהתייחסה בבקשה לאגרות ממספר חוקים על אף שהיא באופן אישי שילמה אגרה מכוח חוק המקרקעין.
תועלת משמעותית
השופטת שטמר הבהירה כי המדינה חדלה מגביית היתר רק לאחר שהבקשה הנוכחית הוגשה ובכך בזכות היוזמה של המבקשת, הושגה תועלת משמעותית לאזרחים.
יחד עם זאת היא כתבה כי יש להתחשב בכך שהבקשה אכן לא הצריכה השקעת משאבים רבים לבירור העובדות מכיוון שהרוב כבר נדון בהליך הקודם. כמו כן לדבריה, יש להביא בחשבון את העובדה שהמבקשת לא פנתה למדינה בטרם הגשת הבקשה ומדובר בהתנהלות לא ראויה.
בנסיבות אלה החליטה השופטת לחייב את המדינה לשלם למבקשת גמול של 97,303 שקל (2% מסכום גביית היתר) ולעורך דינה שכר טרחה של 389,213 שקל (8% מהסכום). בנוסף חויבה המדינה לשלם את הוצאות חוות דעת המומחה שהגישה המבקשת.
- ב"כ המבקשת: עו"ד עידו שטיינר
- ב"כ המשיבה: עו"ד מיכל פליגלר
* עורך דין רוני ברוש עוסק בהגשת תביעות ייצוגיות
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.