רק בדיעבד התברר לעובד שפרישה אחרי גיל 60 מביאה להפחתה של 40 אלף שקל במענק הפרישה. בית הדין לעבודה קבע כי המדינה הפרה את חובת הגילוי כלפיו ונהגה בחוסר תום לב.
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל-אביב חויבה המדינה לשלם תוספת של כ-50 אלף שקל (כולל הוצאות משפט) למענק ששילמה לעובד מעון חסות לנוער שיצא לפרישה מוקדמת לאחר שהמעון נסגר. השופטת הבכירה עידית איצקוביץ קבעה כי המדינה הפרה את חובות הגילוי ותום הלב כשלא הבהירה לעובד כי אם יחתום על הסכם הפרישה אחרי שימלאו לו 60 הדבר יוביל להפחתה של 40 אלף שקל ממענק הפרישה המלא.
העובד שימש כמדריך במעון "יסמין" שביפו מ-2003. ב-2011 החליטה המדינה לסגור את המעון והציעה לו לצאת לפרישה מוקדמת בתנאים מיטיבים. העובד לקח קצת זמן לחשוב על הדברים ובסופו של דבר חתם על הסכם הפרישה.
בתביעה שהגיש נגד המדינה ב-2014 באמצעות עו"ד אלכסנדר ספינרד טען העובד כי המדינה הטעתה אותו והפרה את חובת הגילוי כלפיו כיוון שלא עדכנה אותו שחתימה על הסכם הפרישה אחרי גיל 60 מובילה להפחתה של 40 אלף שקל במענק הפרישה. בעקבות זאת, הוא קיבל במקום 155 אלף שקל שהובטחו לו - 115 אלף שקל בלבד.
נטען כי המדינה נהגה בחוסר תום לב כיוון שידעה שהוא מתקרב לגיל 60 ולמרות זאת לא הדגישה בפניו את התנאי המהותי הזה.
המדינה, שיוצגה באמצעות עו"ד יוסף מנסור, טענה לעומת זאת כי באפריל 2011 - כחצי שנה לפני שהגיע לגיל 60 - התנהלה עם התובע שיחה ובה הוסברו לו מלוא תנאי הפרישה ומשמעותיהם. למרות זאת, התובע בחר להתייעץ ולחשוב על הדברים, ועד שפרש בפועל כבר עבר את גיל 60.
זכויות הרות גורל
בפסק הדין שהכריע בתביעה ציינה השופטת הבכירה איצקוביץ כי המדינה לא הביאה לעדות את הנציגות שערכו את הפגישה עם התובע, כך שהיא יכולה להסתמך אך ורק על המסמכים שהגישה המדינה, בכללם סיכום הפגישה שנערכה עם התובע.
במסמכים אלה, קבעה השופטת, אין כל אזכור על התנאי שבמחלוקת כך שאין כל ראיה המעידה על כך שהתובע עודכן שאם יתעכב עם החתימה על ההסכם ויעבור את גיל 60 הוא יפסיד עשרות אלפי שקלים.
"מעסיק אשר לא מקיים את חובתו למסירת מידע לעובד שאמור להחליט לגבי תנאי פרישתו", כתבה, "מפר את חובתו המוגברת לקיום חוזה העבודה בתום לב. הדבר נכון ביתר שאת עת מדובר במעסיק ציבורי, או המדינה כמו במקרה שלפנינו".
השופטת המשיכה וכתבה כי "לעובד יש זכות לדעת מהן זכויותיו בעבודה, קל וחומר לגבי זכויותיו בעת פרישה, שהן הרות גורל לשנים הרבות שבהן יהיה גמלאי".
משכך נקבע כי המדינה הפרה את חובת הגילוי ואת חובת תום הלב החוזית ומשכך עליה לפצות את התובע בסכום שווה ערך לשיעור הנזק שנגרם לו.
כך שנפסקו לתובע 40 אלף שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל. בסך הכל זכה התובע בכ-50 אלף שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אלכסנדר ספינרד
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יוסף מנסור
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.