במקום כ-4,700 שקל בחודש עבור הוצאות שוטפות ומגורים האב ישלם 2,370 שקלים לשני ילדיו. בצד זאת נמתחה ביקורת על כך שהסתיר את מצבו הכלכלי האמיתי והוא חויב לשאת ב-65% מההוצאות החינוכיות והרפואיות שלהם.
בית המשפט למשפחה בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה להפחתת מזונות של שני ילדים בני 7 ו-9 באופן חלקי. השופטת ורד שביט פינקלשטיין קיבלה את טענת אביהם כי העובדה שהיום הם ישנים אצלו פעמיים בשבוע מצדיקה לפתוח את פסק הדין למזונות שניתן בתקופה שהמפגשים לא כללו לינה. עם זאת, נמתחה ביקורת על כך שניסה להסתיר את מצבו הכלכלי ולהציג עצמו כעני בזמן שהוא לומד במכללה פרטית, מוציא סכומים נכבדים על מסעדות והשקיע רבע מיליון שקל בעסק.
ב-2015 חויב האב לשלם לילדיו 3,000 שקל עבור מזונות והוצאות מגורים, עד 1,760 שקל בחודש עבור שכר דירה וחצי מהוצאות החינוך והבריאות.
באותה תקופה האב נפגש עם הילדים פעמיים באמצע השבוע אחר הצהריים ובכל סוף שבוע שני. אך לפני כשנתיים המצב השתנה והילדים החלו ללון אצלו גם באמצע השבוע.
בעקבות זאת, הגיש האב תביעה להפחתת מזונות שבה דרש שכל הורה יישא במזונות הילדים בזמן שהם אצלו ויפקיד 1,500 שקל בחודש עבור הוצאות כמו חוגים, פעילויות חברתיות וכדומה. האב טען כי הפחתת המזונות מתחייבת לנוכח השינוי בהלכה החלה על מזונות ילדים מעל גיל 6.
עוד הוא טען כי פוטר מעבודתו וכיום הכנסתו מסתכמת ב-3,500 שקל מעסק שפתח, ואילו גרושתו העלתה את הכנסותיה החודשיות ב-2,000 שקל ורכשה דירה יוקרתית. הוא, לעומתה, מתגורר בשכירות עם זוגתו החולה בסרטן, וחי מחסכונות.
האם טענה מנגד כי מדובר בתביעה נקמנית. לדבריה, השינוי בזמני השהות לא דרמטי והאב מסתיר את היכולות הכלכליות הגבוהות שלו.
בהקשר הזה הדגישה האם שמדובר באדם צעיר, בריא ומשכיל שמממן עכשיו תואר נוסף במכללה פרטית, השקיע רבע מיליון שקל בעסק שבעתיד יניב לו רווחים יפים ומוציא 2,000 שקל בחודש על מסעדות.
לגבי מצבה הכלכלי היא טענה כי העלייה בשכר היא טבעית וכוללת גם עבודה בשעות נוספות. לגבי הדירה, טענה כי אביה מימן אותה ונטל משכנתא שהיא משלמת את ההחזרים עבורה.
שינויים משמעותיים
השופטת ורד שביט פינקלשטיין קבעה כי הרחבת זמני השהות עם הילדים והעובדה שהאב עבר מבית הוריו לדירה שכורה הם שינויים משמעותיים שמצדיקים בחינה מחודשת של סכום המזונות בהתאם לעקרונות שהתווה בית המשפט העליון. כלומר, נקודת מוצא של חלוקת מזונות שוויונית שנבחנת לפי זמני השהות, צרכי הילדים ופערי ההכנסות בין ההורים.
לגבי הכנסות ההורים, קבעה השופטת כי הפערים עומדים על 65% לטובת האב. בהקשר זה נפסק כי המשכורת של האם אמנת עלתה אך לא חל שינוי בעלויות הדיור שלה. מהצד השני, האב ניסה לערפל את הכנסותיו ולהציג עצמו כ"עני", כשבפועל הוא חי ברמת חיים גבוהה והשקיע כספים רבים בהקמת עסק שסביר שיניב לו הכנסות גבוהות בהמשך.
לאחר שבחנה את צרכי הילדים קבעה השופטת כי לנוכח פערי ההכנסות ויחס זמני השהות האב יעביר לאם 750 שקל על צרכים תלויי שהות (שכל הורה נושא בהם כשהילדים אצלו), עוד 910 שקל עבור צרכים כמו בילויים, חוגים וביגוד שיועברו לה כ"הורה מרכז" ו-712 שקל עבור הוצאות מגורים. במעוגל ישלם האב 2,370 שקל בחודש בנוסף ל-65% מההוצאות החינוכיות והבריאותיות.
עו"ד ורדה חקלאי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.