לפסק הדין בעניין ש.ח.ח נגד פרופ' אריה הרמן
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה תביעה שהגישו הורי קטינה שנולדה כשהיא סובלת משיתוק מוחין קשה, לאחר שקבע כי הרופא המטפל לא התרשל בכך שלא הפנה את האם במסגרת מעקב ההיריון לבדיקת סקר נוגדנים - בדיקה אשר היתה מגלה כי אי התאמה בין דם האם לדם העובר.
התובעת נולדה בניתוח קיסרי בשבוע ה- 37 להריון, ובעת לידתה סבלה מבעיות רפואיות קשות שנגרמו כתוצאה מהצטברות נוזלים בגופה כתוצאה מאי התאמה בין דם האם לדם העובר, שכן העובר נשא אנטיגן מסוג Kell והאם נשאה נוגדנים לאנטיגן זה, דבר אשר גרם להרס כדוריות דם אדומות אצל העובר. בתביעה שהוגשה נגד הרופא המטפל, טענו ההורים כי ניתן היה לגלות כי האם נושאת נוגדנים לאנטיגן Kell בבדיקת סקר פשוטה המבוצעת באמצעות בדיקת דם, וכי אי הפניית האם לביצוע בבדיקה זו מהווה התרשלות. בין היתר טענו התובעים כי התובעת הייתה בסיכון גבוה לפתח נוגדנים עקב הפלה וניתוח קיסרי בעברה.
הרופא שביצע את מעקב ההריון טען כי לא נפל כל פגם במעקב שביצע שכן בזמן הריונה של התובעת לא היה מקובל לבצע בדיקת סקר נוגדנים כשגרה לאישה בעלת סוג דם Rh חיובי, וכי התובעת לא השתייכה לקבוצת סיכון ועברה המיילדותי - ההפלה היזומה וניתוח הקיסרי, לא היוו גורמי סיכון שהצדיקו הפנייתה לבדיקת סקר נוגדנים. בנוסף נטען, כי אין קשר סיבתי בין אי ביצוע בדיקת הסקר לבין הנזקים שנגרמו לקטינה, שכן המעקב בכל מקרה היה מתנהל באופן זהה והתפתחות הנזק אירעה סמוך ללידה ומיד עם גילויו הופנתה התובעת לבית החולים לשם יילודה.
השופטת יעל וילנר דחתה כאמור את התביעה. ראשית, נקבע כי בהתאם לפרקטיקה הרפואית הנוהגת והסבירה לא היה מקובל כדבר שבשגרה להפנות כל אישה הרה, בעלת סוג דם Rh חיובי ובלא שהשתייכה לקבוצת סיכון רלוונטית, לבדיקת סקר נוגדנים, וזאת גם בהתאם להנחיות משרד הבריאות בנושא, ולכן, משנהג הרופא בהתאם לפרקטיקה זו, לא ניתן לומר כי התרשל. עוד נקבע, כי לא הוכח כי עברה המיילדותי של התובעת הצדיק ביצוע בדיקת סקר נוגדנים.
השופטת דנה בשאלה האם חייב המטפל ליידע את המטופל אודות בדיקות שלא נהוג לבצע כדבר שבשגרה כאשר המטופל אינו משתייך לקבוצת הסיכון, וקבעה כי מדובר בשאלה קשה המצויה על קו התפר בין קיומה של החובה לשלילתה. נקבע, כי ככלל לא חייב היה הרופא להפנות את התובעת לבדיקה או ליידע כל אישה הרה על קיומה, אך במקרה זה, לאור העדרם של מרבית הקריטריונים כפי שנקבעו בפסק דין גרסטל לשלילת חובת הגילוי, הרי שניתן לומר כי היה מקום ליידע את התובעים אודות בדיקת הסקר, אך עם זאת, מלבד הפגיעה שנגרמה לאוטונומיה של התובעים, לא הוכח קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי לתוצאה הקשה והטרגית, שכן הנזק התגלה רק בסמוך ללידה ולא בשלבים מוקדמים יותר של ההריון.
לפיכך, התביעה נדחתה, אך בנסיבות המיוחדות של המקרה לא חויבו התובעים בהוצאות משפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד לביאב
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אלרון
לפסק הדין בעניין ש.ח.ח נגד פרופ' אריה הרמן
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.