בית המשפט המחוזי דחה ערעור של הקשישה האמידה על מינוי האפוטרופסיות לאחר שהתרשם שמי שעומד מאחורי הערעור הוא אחיינה, שמנסה להשתלט על רכושה. השופט ורדי: ״היא בקו האש״.
ביולי 2017 מינה בית המשפט למשפחה בתל אביב שתי עורכות דין כאפוטרופסיות לגופה ולרכושה של קשישה כבת 86, אלמנה ואם לשתי בנות. המינוי נעשה על בסיס התרשמות בית המשפט מכך שגורמים שונים במשפחתה ובעיקר בן אחותה מפעילים עליה לחצים נפשיים כבדים. ערעור שהוגש בשמה של הקשישה לבית המשפט המחוזי נדחה לאחרונה.
בהחלטת בית המשפט למשפחה נכתב כי מדובר באישה בעלת רכוש רב, הנתונה ללחצים רבים מצד אחיינה שמנסה להשתלט על כספה. עוד נכתב כי האישה חולנית וסובלת מחוסר התמצאות בזמן ומהתדרדרות קוגניטיבית משמעותית.
בית המשפט קיבל את ההחלטה על מינוי האפוטרופסיות בניגוד לחוות דעת המומחה שמונה מטעמו. הוא נימק זאת בכך שלאחר חקירה נגדית נמרצת של עו"ד זאב ולנר, חזר בו המומחה מחוות דעתו ולפיכך קביעת המומחה הראשונית לפיה האישה כשירה לחתום על מסמכים משפטיים ואינה זקוקה לאפוטרופוס חסרת בסיס. ״מדובר באישה שאינה יכולה לשלוט ולנהל את ענייניה ללא הפרעה מגורם אינטרסנטי כמו האחיין״, נכתב בהחלטה.
הקשישה הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הערעור הוגש באמצעות עו״ד אורלי לוי-ברון שבית המשפט למשפחה קבע ששירותיה נשכרו על ידי האחיין. היא טענה שהיא אינה זקוקה לאפוטרופוס וכשירה לחלוטין לנהל את ענייניה באופן עצמאי. לדבריה, יש לה קשר קרוב מאוד ואוהב עם האחיין והוא דואג לכל מחסורה. היא הוסיפה שבנותיה אינן רוצות בטובתה ומנסות להשתלט על כספה בעודה בחייה.
בנותיה של האישה, שיוצגו על ידי עו״ד זאב ולנר, תמכו בהחלטה וטענו כי יש חשש רציני שאחיינה של אמם, שלווה ממנה מיליוני שקלים, ינצל את מצבה. לדבריהן, האחיין השתלט על כספה ובודד אותה מהן, מנכדיה ומהאפוטרופסיות שלה, כך שאמן לא יכולה לנהל את ענייניה באופן עצמאי. הן הדגישו כי מבחינת הדין, לצורך מינוי אפוטרופוס אין צורך להוכיח אי כושר מבחינה נפשית או שכלית ודי להוכיח שאמן לא יכולה לנהל את ענייניה, כפי שהוכח מעל ומעבר בהליך בבית המשפט למשפחה.
צעד ראוי
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט קובי ורדי, קיבל את עמדת הבנות ודחה את הערעור. לדבריו, בית המשפט מחויב בראש ובראשונה לפעול לטובת המערערת ונראה כי נטרול הלחצים הקשים שפועלים נגדה באמצעות מינוי האפוטרופסיות כגורם ניטרלי הוא הצעד הראוי והנדרש.
השופט הדגיש שמצבה הרפואי והבריאותי של המערערת חמור וחשוב למנוע ממנה סיטואציות שיוצרות סטרס נפשי וחרדות. ״מינוי האפוטרופסיות יפחית את הלחץ התמידי המופעל עליה משני כיוונים, מצד אחד האחיין ומצד שני הבנות״, כתב.
השופט הבהיר כי דוגמא בולטת ללחץ בו נמצאת הקשישה ניתן לראות בעצם העברתה מביתה הקודם לבית אחותה המצוי במתחם של האחיין ובשליטתו, תוך בידודה וניתוקה מבנותיה ונכדיה.
עוד כתב השופט כי משהוכח בפני בית המשפט שהמערערת אינה מטפלת בענייניה, לא הרכושיים ולא הגופניים, ושהיא תלויה לחלוטין בסובבים אותה (כיום באחיין), אין צורך להוכיח פסלות משפטית מבחינה נפשית או שכלית ודי להוכיח כי היא אינה יכולה לדאוג לענייניה מכל סיבה שהיא.
״האישה נתונה ללחצים קשים מצד משפחתה ומצויה ב׳קו האש׳ בין בנותיה לאחיינה. היא זקוקה לגורם ניטרלי שיסייע לה לעמוד מול דרישות ולחצים אלו״ סיכם.
המערערת חויבה בהוצאות בסך 20,000 שקל.
השופטים נפתלי שילה וישעיהו שנלר הצטרפו לפסק הדין.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.