האם, שבתה הופרדה ממנה עוד בלידה כיוון שהייתה תחת התקף פסיכוטי, לא תזכה לראותה לעולם. הילדה, כיום בת שנה וחצי, תישלח לאימוץ בזמן הקרוב.
האם, הסובלת מסכיזופרניה משנות העשרים לחייה, הביאה את בתה לעולם ביולי 2013 כתוצאה מקשר עם גבר שפגשה בהוסטל בו שהתה. מיד לאחר הלידה, הועברה התינוקת למשפחת אומנה, ואמה לא ראתה אותה מאז.
פנו בכל שאלה העוסקת באימוץ ילדים
ל- עורך דין דיני משפחה
בנובמבר 2013 ביקש היועמ"ש להכריז על התינוקת כבת אימוץ. האב, גם הוא חולה נפש, הסכים, אך האם התנגדה. ביהמ"ש לענייני משפחה החליט לאשר את בקשה מבלי שנערכה לאם בדיקת מסוגלות הורית, ובהתבסס על חוות דעת פסיכיאטרים וגורמי רווחה, שלפיהן האם – המאושפזת בבי"ח פסיכיאטרי – נמצאת במצב פסיכוטי קשה ואינה מסוגלת לגדל את בתה.
כולם, לרבות אמה ואחיה של האם, סברו כי אין סיכוי שמצבה ישתפר בעתיד הקרוב, ועדיף לשלוח את התינוקת לאימוץ.
במרץ 2014 הגישה האם ערעור לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, שבמרכזו בקשה נוגעת ללב: להמתין עם האימוץ לתקופה קצרה, על מנת שלא ייווצר מצב בלתי הפיך שבו האם לא תוכל כלל להתראות עם בתה.
עורכת הדין של האם ביקשה מביהמ"ש לגלות הומניות ולאפשר לה לעבור אבחון מסוגלות הורית.
היא עידכנה כי חל שיפור משמעותי במצב האם, שבינתיים שוחררה מאשפוז ועברה להוסטל. היא הדגישה שמדובר באישה חכמה ואינטליגנטית, שסיימה תואר ראשון ושני בהצטיינות.
עורכת הדין הביאה את דברי אם, לפיהם חלומה האחד והיחיד היה לגדל ילד, ואין יום שהיא אינה חושבת על בתה, שהופרדה ממנה בלידתה.
לכל הפחות, התבקש ביהמ"ש לאפשר למערערת להיפגש עם הילדה, אפילו רק כדי להיפרד.
היועמ"ש התנגד להמתנה עם האימוץ, שלעמדתו לא תיטיב עם הקטינה, שבינתיים הסתגלה למשפחת האומנה שעתידה להיות המשפחה המאמצת שלה.
הוא הדגיש כי המערערת זרה לקטינה, הזקוקה ליציבות, במיוחד לאור המטען הגנטי המורכב שהיא נושאת. עם זאת, הוצע לאפשר לאם לראות אלבום תמונות וסרטון של בתה.
למען הקטינה וטובתה
ביהמ"ש הסכים שלנוכח מחלת האם אין צורך בבדיקת מסוגלות הורית. עם זאת, לנוכח השיפור במצבה, מונתה פסיכיאטרית מומחית לבדיקה חוזרת. אלא שמסקנותיה לא היו שונות ממסקנות המומחים האחרים: המערערת אינה מסוגלת לדאוג לבתה, ולפחות בשנים הקרובות גם לא תהיה בכלל אפשרות להעריך את יכולתה לשמש כאם.
השופט ישעיהו שנלר הביע חמלה כלפי האם, שלא זכתה לראות את בתה מאז הלידה והצר על כך שגם בעתיד לא תזכה לראותה. השופט קבע שלמען הקטינה וטובתה – אין לעכב את האימוץ או לאפשר מפגשים בין האם לבתה.
השופט הדגיש שמדובר בתינוקת שמיום לידתה שהתה אצל משפחת האומנה שמיועדת לאמץ אותה והיא כלל לא מכירה את אמה הביולוגית, וציין שגם לא יהיה זה הוגן להתעלם מהמשפחה שממתינה להכרעה.
לסברת השופט, גם מפגש פרידה אינו רעיון טוב כיוון שלא מדובר בקשר שעומד להסתיים. לבסוף, השופט החליט להיענות להצעת היועמ"ש בכפוף לכך שהגורמים המקצועיים יאשרו זאת, וכל עוד הדבר לא יפגע במשפחת האומנה ובמערערת.
לבסוף הביע השופט תקווה שהקטינה תגדל במשפחה חמה ואוהבת. סגן הנשיא ד"ר קובי ורדי והשופט חגי ברנר הביעו הסכמתם להחלטה הקשה.
* עו"ד ומגשר ישראל חיות עוסק בדיני משפחה, גישור במשפחה ואפוטרופסות
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.