לאחר שבעל שליטה בחברה רווחית הלך לעולמו, ביהמ"ש למשפחה קבע כי ביצוע פעולות בחברה מותנה באישור מנהלת העיזבון. התוצאה שונתה במחוזי
חברה ורכוש שלה אינם בגדר נכסי עיזבון – כך הבהיר לאחרונה סגן נשיא המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט. ההבהרה ניתנה על רקע החלטת בית המשפט למשפחה ממאי האחרון להכפיף ביצוע פעולות בחברה מסוימת שבעל השליטה בה הלך לעולמו, לאישור מנהלת עזבונו. לבסוף נקבע שהאחרונה תשמש כמשקיפה בלבד בדירקטוריון החברה.
החברה שבמוקד ההליך מנהלת פרויקט לבניית מאות דירות מגורים. הפרויקט נמצא בעיצומו ועשרות דירות כבר נמכרו. שווי החברה מוערך במאות מיליוני שקלים. האדם שהחזיק ב-110 מתוך 120 מניות החברה הלך לפני תריסר שנים לעולמו. במהלך חייו הוא מינה את אחת מבנותיו כדירקטורית בחברה. בת אחרת מחזיקה ב-10 המניות הנוספות של החברה.
מלבד הבנות שצוינו הותיר אחריו המנוח עוד תשעה בני משפחה המתגוששים בימים אלה על ירושתו. במאי האחרון מינה בית המשפט למשפחה עורכת דין מסוימת כמנהלת זמנית של עיזבון המנוח, תוך הוראה שהדירקטורית בחברה והבת הנוספת המחזיקה במניותיה מנועות מלבצע כל פעולה בחברה, במניותיה או בנכסיה, ללא קבלת אישור ממנה. הנחת היסוד של שופטת המשפחה הייתה כי החברה היא נכס מנכסי העיזבון וככזו, עם פטירת המנוח, היא לא הייתה יכולה להיות מנוהלת אלא ברשות בית המשפט.
הדירקטורית, בעלת המניות ויורשים פוטנציאליים נוספים סירבו להשלים עם ההחלטה, והגישו לפני כחודשיים את בקשת הערעור למחוזי.
"קיבלה צ'ק פתוח"
ואכן, השופט שוחט מצא שהערעור מוצדק שכן לדבריו הנחת המוצא שהנחתה את בית המשפט למשפחה בהחלטתו, לפיה החברה הינה נכס מנכסי העיזבון, הייתה מוטעית. "לחברה אישיות משפטית נפרדת. מניותיו הרשומות של המנוח בחברה (110 מתוך 120 מניות שהונפקו) הן בגדרי נכסי העיזבון אבל החברה עצמה או נכסיה אינם בגדר נכסי עזבונו גם אם מחזיק הוא ברוב הון המניות בחברה", הסביר.
מכאן, שגם הנחת היסוד של בית המשפט למשפחה לפיה עם פטירת המנוח נדרשה בתו הדירקטורית לחדול מתפקידה ולקבל את רשות בית המשפט לצורך המשך ניהול החברה – אינה במקומה. ה"צ'ק הפתוח" שנתן בית המשפט למשפחה למנהלת העיזבון לצורך ניהול החברה אכן נפדה על-ידה, עם מתן החלטת בית המשפט להכפיף את פעולות החברה לאישורה, אלא שלדברי השופט שוחט מדובר כאמור בטעות.
בתוך כך נדחתה טענת מנהלת העיזבון לפיה כל שהעניק לה בית המשפט היה סמכות פיקוח על החברה ותו לא. לדברי השופט שוחט החלטה המתנה כל ביצוע פעולה בחברה (למעט תשלומים זניחים של עד 10,000 שקל) באישור מנהלת העיזבון כמוה כמינויה דה-פקטו למנהלת בחברה שעל-פיה יישק דבר.
לקראת סיום ביקר השופט שוחט אף את העובדה שההחלטה ניתנה ללא קבלת עמדת החברה, כאישיות משפטית נפרדת. הוא קבע כי דווקא בגלל ההשלכה הדרמטית של ההחלטה על התנהלות החברה (הפקעת סמכות ניהולה לטובת גורם חיצוני בדמות מנהלת העיזבון) היה צורך לקבל את עמדתה העצמאית טרם קבלת ההחלטה.
לפיכך בוטלה החלטת בית המשפט למשפחה, כאשר מתוקף הסכמת הצדדים נקבע שמנהלת העיזבון תמונה כמשקיפה בלבד בדירקטוריון, כך שביצוע פעולות בחברה כבר לא יהיה מותנה באישורה ורק יהיה צורך ליידע אותה בנעשה.
- ב"כ המבקשים: עו"ד רועי סידי ו/או ע.דניאל קופמן ואח'
- מנהלת העיזבון הזמנית (המשיבה 1): עו"ד ליהיא כהן דמבינסקי
- ב"כ המשיב 2: עו"ד ברק קדם ואח'
- ב"כ המשיב 3: עו"ד יהושע שווירץ
- ב"כ המשיב 4: עו"ד אברהם זינגר ואח'
עו"ד עדי חן, יו"ר (משותפת) פורום משפחה בלשכת עורכי הדין, עוסקת ב- ירושות, צוואות ועזבונות בינלאומיים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.