הגל האנטי ישראלי בצרפת פוגש משפטנים ופוליטיקאים שמגנים את האנטישמיות, בין היתר באמצעות הצעת חוק חדשה וחסרת תקדים
לאור מפולת ההצהרות האנטישמיות המחופשות לדעות נגד הפוליטיקה "הישראלית" בקרב אנשי המפלגות הצרפתיות בחיים הציבוריים, ולאור הרצון הפוליטי והבנליזציה של טענות כלפי ישראל ויהודי צרפת מאז ה-7 לאוקטובר, המשפטנים והפוליטיקאים הצרפתיים החלו להשיב אש באמצעות מלחמה משפטית חסרת תקדים וחקיקה בפרלמנט.
כאשר נשיא צרפת עמנואל מקרון בעצמו ניסה פעמיים לחסום את כניסתם של חברות ישראליות לשני כנסים של ציוד צבאי בצרפת (הכנס לציוד צבאי הימי האחרון יתקיים השבוע) , פנו עורכי הדין הצרפתים ואנשי ציבור לבית המשפט למסחר בצרפת, כאשר מערכת המשפט הוכיחה כי על פי הדין הצרפתי, אין לאיש פוליטי את הסמכות והזכות להפלות על בסיס אזרחות בניגוד לחוק, ולהפר את עקרונות הדין הצרפתי והאירופאי.
ניסיונותיו של יועץ הנשיא בענייני המזרח התיכון – הצרפתי-ישראלי עופר ברונשטיין – להרגיע את הרוחות באמצעות הסברים מגומגמים ופרשנויות שמקטינות ומעוותות את עמדתו של הנשיא, לא שכנעו את עורכי הדין הצרפתיים ואת אנשי המאבק הפוליטי, שכבר ביקשו מהמערכת המשפטית למלא את תפקידה ולאסור פגיעות כאלה מהותיות לדין הצרפתי מצד הנשיא.
צורות חדשות של אנטישמיות
המלחמה המשפטית הזו החלה בעצם כבר ב-7 לאוקטובר, במרחב הציבורי הצרפתי בקרבם של עורכי הדין הצרפתיים, עם הארגון של עורכי הדין Action Avocats , ובמרחב התרבותי, התקשורתי והספרותי עם הסופרת האיראנית Moran Jaffarian והסופרת Rachel Khan. מלחמה זו מגיעה עכשיו סוף סוף ללב ליבה של הדמוקרטיה הצרפתית: הפרלמנט.
ברוח המאבק החשוב שמתנהל יום יום במרחב הציבורי הצרפתי, הוגשה השבוע על ידי חברת הכנסת הצרפתית קרולין ידן הצעת חוק שמטרתה להילחם באנטישמיות על כל צורותיה הסמויות, כולל שנאת ישראל. ידן, שהינה גם נציגת הצרפים המתגוררים מחוץ לצרפת ובין היתר מייצגת את הישראלים בעלי האזרחות הצרפתית, וחברה בוועדת החוקים בפרלמנט הצרפתי, הגישה באופן רשמי הצעת חוק בשם "חוק שמטרתו להילחם כנגד הצורות השונות והחדשות של האנטישמיות".
מטרת החוק היא לשים קץ לכל טענות, הצהרות, כתבות או דברי כתב פומביים המכוונים נגד ישראל או המעוררים שנאת ישראל, אשר מהווים למעשה צורה סמויה של אנטישמיות. במבוא ההצעה ידן מזכירה את מפולת העבירות האנטישמית שהתרחשו בצרפת מאז תחילת הקונפליקט (57 אחוז מכלל העבירות הגזעניות בצרפת, בעוד שהקהילה היהודית מהווה רק אחוז אחד מהאוכלוסייה בצרפת). המבוא להצעת החוק מזכיר כי עבירות אלו פוגעות בלב הרפובליקה הצרפתית ומהוות פגיעה מובהקת בדמוקרטיה, פגיעה במדינת החוק, ומחזירות את צרפת כולה לתקופות האפלות ביותר בהיסטוריה שלה.
המבוא מזכיר גם כי לפי מחקר של ארגון זכויות פונדמנטליות הממלכתי בצרפת, 87% מיהודי צרפת נאלצים כיום להסתיר את היותם יהודים. כמו כן מצוין כי מאחורי המספרים מסתתרת מציאות מדאיגה: הנורמליזציה של האנטישמיות חודרת למנטליות הקולקטיבית ומתפשטת בצורות סמויות במהירות מופרזת בקרב הדור הצעיר.
כך, מסביר המבוא, היום השנאה המופנית כלפי היהודים בצרפת מוצאת את מקורה בשנאת העקבית כלפי ישראל, שמוצגת כמדינה שאיננה לגיטימית מבחינת קיומה, ושאשמה בפשעים החמורים ביותר. עוד נכתב במבוא כי התעוררה כיום בצרפת אנטישמיות מסוג חדש, מבוססת על שנאת ישראל, אותה אפשר לתאר כ "אנטישמיות גאופוליטית חדשה".
המבוא ממשיך להסביר כי האנטישמיות החדשה שמציגה את ישראל (ואת אזרחיה) כמדינה נאצית, מעוררת שנאה אובססיבית כלפי ישראל וקוראת להשמדתה והשמדת כל אזרחיה – היא המקור של כל העבירות והאלימות כלפי יהודי צרפת. "הקול קורא להשמדתה של ישראל כמשטר נאצי – המכניס את שורשיו למנטליות הקולקטיבית בצרפת, נמצא גם הוא בתורתו של החמס ושל החיזבאללה", נכתב, "לכן חובתנו כנציגי הפרלמנט הצרפתי לשאול את עצמנו איך והיכן להילחם כנגד האנטישמיות המודרנית הזו הן בבתי ספר, הן באינטרנט ברשתות החברתיות, והן בחיים הפוליטיים, כאשר אפילו חברי פרלמנט לא חוששים היום לשפוך את השנאה הזו בפומבי."
המבוא להצעת החוק מציין כי המלחמה נגד האנטישמיות המודרנית החלה ב-2019 כאשר נציגי הפרלמנט אכפו כהחלטה את הגדרתה של האנטישמיות כפי שהוגדרה על ידי הארגון הבינלאומי לזכר השואה HIRA. הגדרה זו כפי שנאכפה הינה כדלקמן: "האנטישמיות הינה פרצפציה מסוימת לגבי היהודים אשר יכולה להתבטא עם שנאה כלפיהם. התופעות הרטוריות והפיזיות של האנטישמיות מצביעות על אנשים יהודים או שאינם יהודים ו/או נכסיהם, ארגונים קהילתיים ומקומות דתיים".
כדוגמה שמתארת הגדרה זו, מציין המבוא כי "האנטישמיות יכולה להתבטא על ידי תקיפות כלפי מדינת ישראל, כאשר היא מוצגת כקהילה יהודית" או כאשר "מתבצעת השוואה בין הפוליטיקה העכשווית של מדינת ישראל לפוליטיקה נאצית". "אכיפה זו הינה בגדר המלצה בלבד ולא נחקקה בחוק הצרפתי, אך המצב היום דורש כי הגדרה זו תכנס לחקיקה וכי היא תחזק את המצב המשפטי הנוכחי מבחינת הקודקס (ספר החוקים) הפלילי הצרפתי."
סעיפי החוק
הסעיף הראשון להצעת החוק מציע תיקון לקודקס הפלילי בכך שכל פרובוקציה ישירה או עקיפת תהווה עבירה פלילית, כולל הצהרות ציבוריות המציגות פעולות איבה ופעולות של מחבלים כפעולה פרטיזנית לגיטימית, מציגות אותן באופן חיובי או מעודדות אותן.
הסעיף השני להצעת החוק מגדיר עבירה פלילית חדשה: פרובוקציה להשמדה או עידוד לשלילת קיומה של מדינה או עידוד באופן פומבי על השמדתה או שלילת היותה כמדינה.
הסעיף השלישי פותח את האפשרות של עמותות לנקוט פעולה כצד התובע בהליכים פלילים בעבירות אנטישמיות ובעבירות של פרובוקציה המעודדות השמדה או שלילת קיומה של מדינה מסוימת.
סעיף 4 מפרט ומרחיב את העבירה של הכחשת השואה, כאשר הוא מתקן את ההגדרה של פשע נגד אנושות וקובע שאפילו ניסיון להשמדה על ידי ארגון או מפלגה מהווה פשע נגד אנושות (לדוגמה ממשלת וישי). לפי הסעיף, כל טענה או הצהרה של הקטנת מהות השואה ואו בנליזציה של השואה או הפחתת חומרתה – היא מעשה פלילי.
הצעת חוק זו שהגישה ידן נחתמה על ידי 90 אנשי ציבור רמי דרג בצרפת, כמו גם פוליטיקאים צרפתיים ואפילו ראשי ממשלה לשעבר, מכל הקשת הפוליטית. כדוגמה, ראש הממשלה לשעבר פראנסואה הולנד (מפלגת שמאל), אליזבט בורן – ראש הממשלה לשעבר תחת כהונתו של מקרון, ועוד. גם ראש ועדת החוקים בפרלמנט הצרפתי בעצמו חתם על הצעת החוק .
הצעה זו צריכה כמובן לעבור קריאה ראשונה ושניה בפרלמנט, וסביר להניח כי נציגי השמאל הקיצוני ממפלגת ה-LFI כמו איימה קרון וז׳אן לוק מלאנשון, אשר חלקם בעצמם מעודדים שנאה כלפי ישראל, יגישו תיקונים. ועדיין, צעד זה הינו צעד חסר תקדים בחיים הפוליטיים הצרפתיים, בלב הפרלמנט בו מתעוררת מלחמה חוקתית מהותית ביותר מבחינתנו כישראלים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.