אב לתשעה, שהגדולה בהם לוקה בתסמונת דאון, טען שקצבת הנכות של בתו גדלה וגם מטעם זה יש להקל עליו את עול המזונות. השופטת קראה לו לצאת לעבוד והגדילה את התשלום החודשי
אב שבקושי שוהה עם ילדיו הגיש תביעה להפחתת המזונות המצומצמים ממילא שהוא משלם עבורם. לטענתו הוא אינו מסוגל לעבוד במשרה מלאה כדי לפרנס את ילדיו ומעוניין להקדיש את חייו לתורה. השופטת שירלי שי מתחה ביקורת קשה על התנהלות האב, שמטילה את מלאכת גידול הילדים במלואה על האם, וקיבלה את תביעתה ההדדית של האם להגדלת סכום המזונות.
התובע והנתבעת התחתנו בשנת 2013 כאשר לשניהם היו אלה נישואים שניים. התובע הגיע לנישואים עם 5 ילדים לאחר שאשתו הראשונה נפטרה, ואילו הנתבעת הביאה לקשר 2 ילדים שנולדו לה מהגרוש. ביחד הם הביאו לעולם 3 ילדים נוספים, שהגדולה בהן אובחנה כלוקה בתסמונת דאון ומקבלת קצבת נכות. בשלב מסוים הם התגרשו והתובע התחתן בשלישית, כאשר בהמשך נקבע שהוא ישלם מדי חודש לנתבעת 3,750 שקל מזונות. מכאן תביעתו להפחתת המזונות ותביעתה הנגדית של האם להגדלתם.
לטענת התובע הוא מגדל לבד 5 יתומים ובנוסף יש לו תינוק מנישואיו השלישיים. כמו כן, לטענתו, הוא מקדיש את זמנו ומרצו ללימוד תורה כדי להפוך לרב ומטעמים אלה אין באפשרותו לעבוד למען פרנסת ילדיו. לשיטתו, לנתבעת יש הכנסות רבות, והם כוללות בין היתר את קצבת הנכות של הבת הבכורה אשר גדלה בכ-1,500 שקל מאז שנקבעו המזונות.
בנסיבות אלה עתר התובע להפחית את המזונות ל-2,000 שקל בחודש בלבד.
לעומתו טענה הנתבעת כי יש הצדקה דווקא להגדיל את סכום המזונות מאחר שנטל גידול הילדים רובץ במלואו עליה. לדבריה התובע מתנהג כמו "סטודנט חופשי" ובוחר מיוזמתו להקטין את הכנסותיו. עוד היא טענה כי בחירתו להתחתן בשלישית ולהביא ילד נוסף לעולם לא מקנה לו את הזכות לזנוח את ילדיו הקודמים.
בשל האמור ביקשה האישה לדחות את תביעת האיש ולחייבו במזונות מוגדלים.
"אוכל בכולל, ישן אצל הילדים"
השופטת שי כתבה שעדות התובע ביחס להכנסותיו הייתה מפותלת, לא אמינה, לא רציפה, ובעייתית. כך, בעוד שהעיד בתחילה כי ברשותו עסק לא פעיל, בהמשך שינה התובע גרסה ורמז שהעביר את הבעלות בעסק לאשתו השלישית.
מה שבטוח, כתבה השופטת, הוא שלא ניתן לומר בוודאות שאין לתובע הכנסות מהעסק.
עוד העיד התובע כי אין לו הכנסה כלל מזה שנתיים, וכי הוא ישן אצל ילדיו מנישואיו הראשונים ואוכל בכולל שבו הוא לומד. בנוסף הוא סיפר שהוא מקבל מילדיו הגדולים כסף לרכישת סיגריות. השופטת כתבה שמדובר בטענות תמוהות שלא הוכחו.
היא גם דחתה את טענת התובע כי רצונו להתעמק בתורה מונע ממנו לעבוד, בנימוק שאין בכך כדי לפטור אותו מתשלום מזונות לילדיו. עוד היא קבעה שאין בהגדלת קצבת הנכות של הבת על מנת לסייע לתובע בהקשר זה.
בתוך כך השופטת מתחה ביקורת נוקבת על התובע שלדבריה העיד "בלי למצמץ" שאין בכוונתו להתחיל לעבוד עד אשר יפחיתו לו את המזונות. "לא יעלה על הדעת כי בעל דין יבחר מדעת לא לצאת לעבודה, לא ישלם מזונות עבור 3 ילדים קטנים, יקיים עימם זמני שהות מצומצמים בצורה קיצונית ויעתור להפחתת מזונותיהם בטענה של הפחתת הכנסה", כתבה השופטת.
על רקע הביקורת היא דחתה את תביעת האב וקיבלה את תביעת האם כך שהסכום המזונות יגדל ב-1,000 שקל נוספים לחודש, וחייבה את התובע ב-15,000 שקל הוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד ויקטוריה בורודיאנסקי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד גדי אפריאט
עו"ד מיכאל בן לולו
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.