מי שרוצה לבטל הסכם עקב הפרה חייב להגיש הודעת ביטול תוך זמן סביר. 6 שנים, למשל, לא עומדות בתנאי הזה. זהו מוסר ההשכל מפסק דין שקבע כי אף שהנתבעים הפרו את הסכם הפשרה מול התובע, הוא לא רשאי לבטלו.
בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה לביטול הסכם פשרה והחזר של כ-950 אלף שקל ששילם התובע לשותפיו העסקיים במסגרת סכסוך נדל"ן. השופט עזריה אלקלעי אמנם קיבל את טענת התובע כי הנתבעים הפרו את הסכם הפשרה אולם סירב להעניק לו את הסעד המבוקש משום שבחר להמתין 6 שנים עד להגשת התביעה. בכך, קבע השופט, הוא למעשה ויתר על זכות הביטול.
לגרסת התובע, הוא התקשר בעסקאות נדל"ן עם הנתבע ואחיו ונקלע להליכים משפטיים נגדם. ביוני 2005 חתמו הצדדים על הסכמי פשרה אשר קיבלו תוקף של פסק דין כשבועיים לאחר מכן, ובמסגרתם הוא שילם לאחד מהם 135,000 דולר.
במסגרת ההסכמים, הצדדים התחייבו לוותר על טענות מכל סוג זה כלפי זה וקבעו שביצוע ההסכמים ייחשב לסילוק סופי של כל דרישה. חרף התחייבותם, ביוני 2010 הגישו שני האחים תביעה בסך 10 מיליון שקל נגד התובע בנוגע לעסקה משותפת מ-1997.
בעקבות זאת הגיש התובע את התביעה, במסגרתה ביקש לקבוע כי השניים הפרו את הסכמי הפשרה ועליהם להחזיר לו את הכספים ששילם להם.
יצוין כי בסופו של דבר התביעה התנהלה רק נגד אחד הנתבעים משום שאחיו נקלע להליכי פשיטת רגל. טענת ההגנה המרכזית שלו הייתה כי אין קשר בין התביעה ה"חדשה" שהוא ואחיו הגישו לבין העסקאות שבגינן נחתמו הסכמי הפשרה, ולכן הגשתה אינה נחשבת להפרת הסכם.
מעבר לכך, גם אם מדובר בהפרת הסכם הרי שהתובע חרג מהזמן הסביר להודיע על ביטול הסכמי הפשרה בהתחשב בכך שהתביעה נגדו הוגשה ב-2010 – 6 שנים קודם לתביעה הנוכחית.
יש גבול
השופט אלקלעי ציין כי הסכמי הפשרה היו ברורים ובשניהם נקבע כי הצדדים מוותרים באופן גורף על כל טענותיהם, כולל טענות עתידיות, לא ידועות ולרבות טענות שאינן קשורות להסכמי הפשרה. משכך, הגשת התביעה על ידי הנתבעים אכן הוגשה תוך הפרה יסודית של הסכמי הפשרה והקימה לתובע את הזכות לבטלם.
השופט הבהיר בהקשר זה, שאדם סביר לא היה מתקשר בהסכמי פשרה הכוללים ויתור גורף על טענות הדדיות עתידיות לו ידע שבעתיד תוגש נגדו תביעה בכל זאת.
אלא שבכך לא תם פסק הדין, שכן בסופו של דבר התביעה נדחתה. השופט אלקלעי הבהיר כי החוק מחייב אדם שמעוניין לבטל הסכם להגיש את הודעת הביטול תוך זמן סביר מרגע שנודע לו על הפרתו.
"בהימנעותו מלתת הודעת ביטול במשך 6 שנים ארוכות, למרות שידע על הפרת הסכם הפשרה, יש לראות משום ויתור התובע על זכות הביטול", כתב השופט.
לפיכך, השופט החליט שלא לבטל את הסכם הפשרה כך שהתובע לא יוכל לזכות בכספו חזרה. עם זאת, ולנוכח נסיבות העניין, לא נפסקו לחובתו הוצאות.
עו"ד אסף לאור
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.