הנכדה שיקרה בנוגע למצב הרפואי – אך עיריית רמת גן תפצה קשישה שנפלה

בת 90 נפלה לפני כארבע שנים בפארק הירקון ונותרה עם נכות. העירייה טענה שאין לתת אמון בעדותה מכיוון שלא דיווחה אמת לביטוח לאומי. בית המשפט קבע שנכדתה של התובעת אחראית לדיווח השגוי וחייב את העירייה לפצות

השופט יהודה ליבליין קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד עיריית רמת גן. הוא קבע שהאישה נפלה כתוצאה ממפגע במדרכה – אבנים בולטות שנדחפו על ידי שורשי עץ. טענת העירייה שאין לתת אמון בגרסת התובעת לנוכח דיווח מוגזם במסגרת הבקשה לגמלת סיעוד נדחתה, ונקבע שהתובעת לא הייתה מודעת לנוסח הבקשה. השופט הטיל על התובעת אשם תורם משמעותי מאחר שיצאה לטייל ללא ליווי אף שנפלה בעבר.  

התובעת, ילידת 1933, סיפרה כי ב-2019 זמן שהלכה בשדרות רוקח בפארק הירקון, באזור שנמצא בתחומה של עיריית רמת גן, היא נתקלה באבן משתלבת בולטת ומסוכנת וכתוצאה מכך נפלה ונחבלה בגב, בברך שמאל, בכתף ובזרוע ימין. עקב הנפילה נגרמה לה נכות של 15% כפי שקבע מומחה בית המשפט.

העירייה ביקשה לדחות את התביעה בין היתר על בסיס הטענה שמהראיות עולה כי התובעת לא מסרה אמת בבקשה לגמלת סיעוד שהגישה למוסד לביטוח לאומי, כחודשיים לפני נפילתה. במסגרת אותה הבקשה נטען שמצבה החמיר ושהיא לא יוצרת קשר עין, לא מבינה מה נאמר ושיש לה ליקוי בהתמצאות כך שבני משפחתה לא משאירים אותה לבד. הנתבעת ציינה שדברים אלה לא השתקפו במהלך עדות התובעת בבית המשפט שכן היא העידה בבהירות ואף סיפרה שיצאה לטייל לבדה ביום בו נפלה.

נוכח הפערים בין הדיווחים שנמסרו לביטוח לאומי לבין מצבה של התובעת כפי שהשתקף באולם בית המשפט, טענה העירייה שאין לתת כל אמון בעדותה ובכלל זה בגרסתה לעניין אופן נפילתה. 

לחילופין טענה העירייה שמדרכות אינן משטח סטרילי והתובעת הייתה צריכה לשים לב לצעדיה.

מדרכה רחבה

השופט יהודה ליבליין מבית משפט השלום באשדוד כתב שהתובעת הותירה עליו רושם מהימן, חרף טענות הנתבעת בעניין חוסר האמינות שלה. הוא ציין שהתובעת העידה בבית המשפט בשפה הרוסית באמצעות מתורגמן ואילו הבקשה בעניין גמלת הסיעוד נערכה בעברית. ״לגישתי, יש בזהירות לייחס את חוסר המהימנות בעניין זה למטפלת של התובעת (שלא העידה בבית המשפט) שלכאורה היא זו שמסרה את הדיווחים שנרשמו אודות מצבה של התובעת, ולנכדתה אשר חתומה על הבקשה״, כתב.

השופט ציין שעדות התובעת בעניין המפגע נתמכה בעדותה האובייקטיבית של חיילת שהייתה עדת ראייה וסייעה לתובעת להגיע לביתה לאחר הנפילה. כמו כן, מתמונות שצירפה התובעת עלה כי בסמוך לערוגה שנמצאת על המדרכה ובה צומח עץ, יש מספר אבנים משתלבות שהתרוממו באופן שהמדרכה אינה עוד משטח אחיד.

השופט קבע שהעירייה אחראית לכך שהמפגע לא תוקן. הוא ציין שלא מדובר במפגע שהתרחש באופן פתאומי אלא במפגע שהיה קיים במקום לאורך זמן כתוצאה מעליית שורשי העץ שדחפו את האבנים המשתלבות וגרמו להן לבלוט.

במקביל הטיל השופט על התובעת אשם תורם בשיעור של 45% תוך שכתב שמדובר במדרכה רחבה שניתן היה לעבור בה מבלי להתקרב לאבנים הבולטות. כמו כן, התובעת יצאה מהבית ללא המטפלת שלה או נכדתה, אף שבעבר נפלה מספר פעמים.

בסיכומו של דבר חויבה העירייה לפצות את התובעת ב-71,500 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות בסך 15,000 שקל.

• ב״כ התובעת: עו״ד ח׳ נקש
• ב״כ הנתבעת: עו״ד ע׳ טרוזמן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.