בני הזוג אימצו הסדר שלפיו הילדות יישארו לגור בבית המשפחה והם יישהו עימן לסירוגין. השופט מינה את האם לרכז את הוצאות הכלכלה והמזון
השופט אסף זגורי הכריע לאחרונה בתביעה למזונות זמניים שהגישה אישה נגד בן זוגה לשעבר. הצדדים, הורים לשתי בנות בגיל ההתבגרות, אימצו הסדר קינון הורי שבו הילדות גרות באופן קבוע בבית המשותף ואילו ההורים מתחלפים ביניהם. השופט חישב את סכום המזונות בהתאם לעקרונות שנקבעו בהלכת בע״מ 919/15 תוך התאמתם להסדר המיוחד.
בני הזוג נישאו ב-2004 ונפרדו בשנה שעברה (2020). הם הורים לשתי ילדות בנות 13 ו-16. מתנהלים ביניהם הליכים שונים בעניין המזונות ואיזון המשאבים והאישה גם הגישה בקשה למתן צו הגנה נגד האיש.
לאחר הפרידה הגיעו הצדדים להסכם המכונה ״קינון הורי״ שלפיו הבנות נמצאות באופן קבוע בדירה המשותפת וההורים שוהים איתן לסירוגין.
במקביל מותנה אפוטרופא לדין לקטינות שהמליצה להפחית יום אחד המוקדש לאב.
בתחילת החודש אימץ השופט הבכיר אסף זגורי מבית המשפט למשפחה בנצרת את ההמלצה והורה על שינוי הסדר הקינון כך שבשבוע אחד ישהה האב בבית המשפחה בימים א' ו-ה' ובשבוע שני בימים א', ג' ושישי עד מוצאי שבת.
האישה ביקשה לפסוק מזונות זמניים וטענה כי חרף הסדר הקינון וזמני השהות שנקבעו לאב, רק היא מכלכלת ומזינה את בנותיה.
האב טען כי אין כלל מקום לפסוק מזונות זמניים שכן צרכי הקטינות מסופקים במלואם במסגרת הסדר הקינון ועל כל צד לשאת במזונות הקטינות לפי ימי השהות.
יקר יותר
השופט אסף זגורי כתב כי על פי רוב, נהוג לראות בהסדר קינון הסדר יקר יותר עבור המשפחה שכן הוא מצריך להחזיק 3 יחידות דיור. אף שההסדר עשוי להיטיב עם הילדים, הוא אינו אפשרי כלכלית ברבים מהמקרים.
עוד הבהיר השופט כי סידור הקינון ההורי משפיע על אופן החיוב במזונות במספר מישורים. בין היתר במישור רמת החיים יש לוודא שההסדר מאפשר לשמור על רמת החיים שאליה הורגלו הילדים בדירה.
עוד יש לקבוע מי ההורה המרכז שינהל את הוצאות החזקת המדור והוצאות הכלכלה והמזון. כמו כן יש להביא בחשבון את השפעת ההסדר על הוצאות ההורים שכן כל אחד מהם נדרש למצוא לעצמו דיור חליפי בזמנים שאינו עם הילדים.
עוד הזכיר השופט כי לפי הלכת בע״מ 919/15 בעת פסיקת המזונות יש לחשב את מכלול הצרכים של הילדים ולהבחין בין צרכים תלויי שהות לבין צרכים שאינם תלויי שהות.
לגופו של עניין כתב השופט על פי ההסדר האב שוהה עם הקטינות 12 ימים מתוך 28 יום, ואילו האם 16 יום מתוך 28 יום. באחוזים מדובר בחלוקת זמני שהות בין הצדדים בהיקף של 43% עם האב ו-57% עם האם.
באשר למצבם הכלכלי של הצדדים קבע השופט יחסי הכוחות הם 70%-30% לטובת האב.
השופט העמיד את הוצאות הכלכלה של הילדות על סך של 3,000 שקל בחודש כך שעליו לשלם לאם 2,100 שקל לחודש.
באשר להוצאות ביגוד והנעלה נקבע כי כל צד ירכוש עבור הקטינות לפי יכולתו הכלכלית.
שני ההורים חויבו לשלם את תשלומי החזקת המדור, מיסי קהילה לקיבוץ ותשלומי חינוך של הקטינות ביחס של 70% האב ו-30% האם.
- ב״כ האם: עו״ד גיא שצברג
- ב״כ האב: עו״ד מאיה מרדכי כהן
עו״ד אברהם אלטלף
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.