הקשר בין האם ובנה נותק לפני כעשור והאב לא עשה מאומה כדי לחדש אותו. השופט קבע שיצירת הניכור ההורי מהווה רשלנות מצדו ומצדיקה פיצוי
גבר שהביא לניכור הורי בין בנו לזוגתו לשעבר ישלם לאחרונה 220 אלף שקל – כך קבע בית המשפט למשפחה בחיפה. במקום לפעול לחידוש הקשר פעל האב בדרכי הסתה, כשבין היתר העיד את בנו לטובתו בהליך פלילי שנוהל נגדו בשל אלימות כלפי האם. בנוסף, הוא נותר אדיש כשבנו ירק בפניה. סגן הנשיאה טל פפרני קבע שבהתנהלותו האב התרשל כלפיה, ועליו לפצותה בשל נזקיה.
הצדדים הם בני זוג לשעבר והורים לשניים. במוקד הדיון ניצב אחד מילדיהם אשר מצוי בנתק של כעשור מאימו. הרקע לניתוק היחסים הוא אירוע שהתרחש בנובמבר 2014 בבית האם, במסגרתו היא אסרה על הבן שהיה אז בן 10 להשתמש במחשב.
בתגובה לכך, סיפרה האם, הילד בעט בה, ירק עליה וקילל אותה כאשר בשלב מסוים אף איים עליה עם פטיש. היא מצדה הזמינה משטרה ובתום האירוע הוא עזב את ביתה ועבר להתגורר אצל אביו כשמאז הוא מסרב לכל קשר עמה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט באפריל 2021 טענה האם שהסיבה לניתוק היחסים הממושך עם בנה היא ניכור הורי מצד אביו. לטענתה, האב השתלט על תודעת הבן ו"תכנת" אותו לשנוא ולתעב אותה.
האם סיפרה שבן-זוגה לשעבר הוא אדם אלים פיזית ומילולית, שביוני 2017 אף הורשע בגין עבירות אלימות שביצע כלפיה. לשיטתה יצירת הניכור ההורי עולה כדי רשלנות בנזיקין, ומצדיקה לחייב את האב לפצות אותה במיליון שקל.
האב התכחש לטענות וגרס שהאם היא האחראית הבלעדית לסרבנות הקשר של הבן. הוא הוסיף שלא ברור על מה נשענת דרישת התובעת לפצות אותה במיליון שקל, ומכל מקום תביעה נזיקית אינה האמצעי שיעזור לחידוש הקשר.
הסתה פאסיבית
השופט פפרני הסביר שעוולת הרשלנות מורכבת ממספר יסודות, ביניהם חובת הזהירות. לדבריו, משמעות החובה בהקשר המשפחתי היא שכל הורה מחויב לנהוג באופן שיאפשר לילדו לתקשר עם הורהו האחר. השופט הדגיש שהסתה מצד הורה מנכר אינה חייבת להיות אקטיבית כדי להוות הפרה של חובת הזהירות, אלא היא יכולה להיות גם פאסיבית.
יישום האמור על המקרה הוביל את השופט למסקנה שהאב ביצע עוולת רשלנות כלפי זוגתו לשעבר, בכך שלא פעל באופן אקטיבי לחידוש הקשר – ואף פגע וסיכל את האפשרות לקיום משמורת משותפת. כמו כן הוא התרשל בכך שלא עודד קיום של קשר תקין ורציף בין האם ובנה.
כך למשל, במסמך מאוקטובר 2016 צוין שהבן מרבה לחזור על מנטרות שליליות שנאמרות גם על-ידי אביו, כמו "אמא שלי משוגעת" ו"אמא שלי פושעת". במסמך אף תואר מקרה חמור שבו הבן ירק על אימו לנגד עיני אביו, כאשר האחרון נמנע מלהתערב או להעמיד אותו במקום.
דוגמה נוספת להתנהלות הבעייתית של האב הייתה בזימון בנו להעיד לטובתו במסגרת ההליך הפלילי שנוהל נגדו בשל אלימות שהפנה כלפי האם. ראיה "מפלילה" נוספת לניכור ההורי הייתה במסמך רפואי מאוקטובר 2017, שם נכתב במפורש ש"מדובר בתסמונת של ניכור הורי" וכי "האב מתקשה לראות את הנזק העצום במצב הנוכחי".
לצד זאת השופט ייחס לאם אשם תורם בשיעור 25% מכיוון שלא פעלה להקטין את נזקיה, למשל באמצעות הגשת תביעה לאכיפת משמורת.
בסיכום העניין קבע השופט שהאב יפצה את האם ב-165,000 שקל וישלם לה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 55,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד מקסים ליפקין
- ב"כ הנתבע: עו"ד טל איטקין
לפסק הדין המלא בתיק תלה"מ 43670-04-21
עו"ד לירון נחום
עוסק/ת ב-
ניכור הורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.