השופטת החליטה שלא למצות את הדין עם נאשם בעבירות הסתה לגזענות בעקבות אכיפה בררנית, במסגרתה הרשויות לא מרבות לטפל בתלונות כאלה משמאל לימין.
בשנת 2011 הוגש בבימ"ש השלום בכפר סבא כתב אישום על עבירות הסתה לגזענות והסתה לאלימות ולטרור, השמדת ראיה ושיבוש הליכי משפט, נגד אדם שפרסם סרטון שבו קרא לרצוח את פרקליט המדינה שי ניצן והציג אותו כבוגד.
לייעוץ בתחום המשפט הפלילי:
עורך דין פלילי
הנאשם היה עצור במשך כחודשיים, ואחר כך שוחרר למעצר בית בישיבת חב"ד בתל-אביב. במהלך שהותו התחזק מבחינה דתית ונמנע מפעילות פוליטית. כיום הוא בן 36, נשוי ואב לשני ילדים קטנים.
בסיומו של הליך ההוכחות הנאשם הורשע. בבדיקות שירות המבחן התברר כי בצעירותו עברו עליו חיים קשים. הוא גדל להורים הלוקים בנפשם, אביו התאבד כשהיה בן 14 ואמו מאושפזת לסירוגין. הוא בן יחיד, וכיום סועד את אמו החולה בסרטן בשלב מתקדם.
למרות זאת, המדינה ביקשה להטיל עליו עונש מאסר ממושך. לשיטתה, הוא נקט בשורה של פעולות מחושבות ומתוחכמות, החל ממחיקת כל החומר המפליל מהמחשב שלו, החלפת טלפון נייד, ויצירת סרטון נוסף כדי להטעות ולצייר את הנאשם כמי שמתנגד לקריאות מוות.
הנאשם טען כי מדובר במעשה חד-פעמי, מה עוד שהסרטון שפורסם באתר אינטרנט זניח ולא הופץ לאנשים רבים.
לדבריו, הוא יצר את הסרטון עקב התעסקות אובססיבית בפוליטיקה שנתנה משמעות ותוכן לחייו ומסגרת שייכות לכאורה.
לדבריו, בעת שהיה במעצר הכתה בו ההכרה כי אם יהפוך לעוד חוליה בשרשרת המשפחתית שלו כמו הוריו, גם הוא יפגע במשפחתו, ולכן בחר לקחת אחריות מלאה על מצבו, ולאחר חודשיים עבר לישיבת חב"ד, והוא רואה את מה שקרה לו כמתנה גדולה. בעקבות המעצר והמשפט הוא עשה חשבון נפש, למד כי יש אנשים שחושבים אחרת ממנו, והפך לאדם טוב יותר.
הנאשם הוסיף כי במהלך המשפט ראה ראיונות והרצאות של שי ניצן באינטרנט, והבין כי הוא אדם בדיוק כמוהו, בעל משפחה וילדים, והביע חרטה גדולה על מעשיו.
הוא טען שלא התכוון לקרוא לרצח הלכה למעשה, וביקש שהעונש שיקבל ימשיך את תהליך השיקום שהוא עובר.
שירות המבחן המליץ על האופק השיקומי והמליץ על עונש של"צ בהיקף נרחב, והתריע כי מאסר בפועל עלול להביא לנסיגה במצבו הנפשי של הנאשם.
חשבון נפש נוקב
"מדבריו של הנאשם לבית המשפט התרשמתי באופן ברור ומובהק כי כיום הוא מצוי בשלב אחר בחייו, וכי ניצל את הזמן הרב שחלף על מנת לערוך חשבון נפש נוקב באשר למעשיו והשלכותיהם, להפנים חומרתם, ולהתמקד בשיקומו ושיקום משפחתו", כתבה השופטת נאוה בכור והחליטה להקל עם הנאשם.
שיקול מכריע נוסף היה אכיפה בררנית. השופטת השתכנעה כי מטעמי צדק, אין למצות את הדין עם הנאשם, לנוכח היריעה שפרש עוד בשלב ההוכחות, ממנה עולה כי בתלונות רבות שהוגשו על הסתה כלפי יהודים, מתנחלים וחיילים, כלל לא נפתחה חקירה פלילית, או שנפתחה ונסגרה בשל היעדר "אפשרות ממשית" לאלימות.
לפיכך, השופטת אימצה את המלצת שירות המבחן וגזרה על הנאשם מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים, ועבודות של"צ בהיקף 400 שעות על פי תכנית שירות המבחן.
- ב"כ המאשימה: עו"ד נעמה תור זאבי
- ב"כ הנאשם: עו"ד אלירן אשכנזי
* עו"ד ניר יסלוביץ' עוסק במשפט פלילי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.