חברה שמכרה נכס לא עמדה בהתחייבויותיה בהסכם והרוכשת נאלצה לפעול להשגת אישורים מהרשויות בעצמה ועל חשבונה. השופטת חייבה אותה לשלם על כך פיצוי גבוה.
בפסק דין מרתק שניתן לפני מספר ימים בבית משפט השלום בנתניה חויבה מוכרת נכס לשלם יותר מ-260,000 שקל פיצויים בגין הפרת הסכם. השופטת הבכירה סמדר קולנדר-אברמוביץ בחנה את סעיפי ההסכם עם הרוכשת, והגיעה למסקנה שהוא הופר על-ידה באופן חד-צדדי משום שלא העבירה את הזכויות בנכס ולא השיגה אישור אכלוס (טופס 4) בפרק הזמן שנקבע בו.
הסכסוך בין הצדדים החל אי שם בשנת 2011 כאשר חברת א.צ. אוטומטיק רכשה מחברת יורוטק מבנה תעשייה. על-פי תנאי הסכם המכר התחייבה המוכרת (יורוטק) לפעול לרישום הנכס בטאבו ולקבלת אישור טופס 4 למבנה (אישור אכלוס למבנה שבלעדיו אסור להשתמש בנכס ולא ניתן לחברו לתשתיות) תוך 150 ימים. המוכרת לא השיגה את האישורים במועד שנקבע בהסכם, ובשל כך הרוכשת (אוטומטיק) נאלצה להשקיע כספים ומשאבים כדי לעשות זאת בעצמה.
בתביעה שהגישה הרוכשת בשנת 2015 היא טענה כי אי-עמידה בזמנים נקבעה בחוזה כהפרה יסודית שמזכה את הצד שנפגע בפיצוי מוסכם של 505 אלף – ודרשה לחייב את המוכרת לשלמו.
מנגד טענה המוכרת כי עשתה כל שביכולתה בכדי להשיג את אישור האכלוס ושהתובעת ידעה מראש שהנכס נמכר בלי אישור. בנוסף היא טענה כי התובעת תרמה בעצמה לעיכוב בהוצאתו עקב הגשת בקשות להיתרי בנייה שכללו תוספות ושינויי מבנה, וגרמו לעיכוב רב. עוד היא הוסיפה כי צריך לקחת בחשבון שעיכובים הם "דבר ידוע" בתחום הבנייה.
"אין להם אלא לבוא בטענות לעצמם"
השופטת הבכירה קולנדר-אברמוביץ קבעה כי אין מחלוקת שבמועד המכירה טרם היה למבנה טופס 4 והרוכשת הייתה מודעת לכך. עם זאת, לשון ההסכם ברורה וחד משמעית, ולפיה היה זה תפקידה של המוכרת לדאוג לקבלת הטופס ולהסדרת רישום הזכויות תוך 150 יום. המוכרת לא הציגה כל ראיות לכך שהיו עיכובים מטעם הרשויות, ומכאן שהיא הפרה את הסכם הפרה יסודית.
השופטת הוסיפה כי הרוכשת לא הייתה לוקחת על עצמה הוצאות בסכומים ניכרים לצורך קבלת טופס 4 אלמלא התנהלותה הקלוקלת של המוכרת, שכנראה היה לה נוח יותר "לשבת על הגדר" ולהמתין שהרוכשת תעשה בשבילה את העבודה.
השופט סיכמה כי למוכרת היה פרק זמן ארוך וסביר להשגת טופס 4, ועובדה היא שבסופו של יום הרוכשת השיגה את האישור בעצמה. עוד לשיטתה, אם המוכרת לא העריכה נכונה את פרק הזמן הנדרש לצורך הסדרת האישור אין לה אלא לבוא בטענות לעצמה.
עם זאת, השופטת סברה כי הפיצוי המוסכם אינו מידתי לנזק שנגרם לרוכשת, ולכן היא מינתה מומחה שיעריך את עלות הנזק האמיתי שנגרם. לאור המלצת המומחה השופטת קבעה כי סכום הפיצוי הראוי הוא 136 אלף שקל על הנזק ועוד 10% מהפיצוי המוסכם. על סכומים אלה היא הוסיפה עוד 30 אלף שקל הוצאות משפט ושכ"ט עוד. סה"כ חויבה המוכרת לשלם לרוכשת 260 אלף שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד עידן סלע
- ב"כ הנתבעים: עו"ד מקרקעין מיכל יקר-עזרא
עו"ד נמרוד כנפי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.