בני זוג רכשו דירה בבאר שבע וזמן קצר לאחר מכן גילו בעיית רטיבות בקיר משותף עם השכנה. עמדת המוכרים כי לא הייתה להם כוונה להסתיר את הליקוי וכי במועד המסירה מצב הנכס היה תקין נדחתה
השופט מנחם שח"ק קיבל לאחרונה תביעה שהגישו רוכשי נכס נגד בני הזוג שמכרו להם אותו, וחייב את האחרונים בפיצוי המוסכם. התובעים קנו את הדירה ב-2018 וכשנכנסו אליה גילו בקיר הסמוך ליציאה למרפסת רטיבות קבועה שהמקור שלה לא ברור. השופט קבע שהבעיה הוסתרה על ידי המוכרים ושמדובר בעניין מהותי שהיה עליהם לגלותו.
בתביעה סיפרו בני הזוג שרכשו את הדירה תמורת 1,140,000 שקל ובהסכם הצהירו המוכרים כי הדירה נטולת פגמים או מומים נסתרים.
בינואר 2019 נמסרה להם החזקה. בסמוך לאחר מכן הם גילו תיקון לא מקצועי בסלון הדירה בקיר הסמוך ליציאה למרפסת. הם ראו תיקון שפכטל ללא צבע בחלק התחתון של הקיר, שבמועדים קודמים בהם ביקרו בדירה היה מוסתר על ידי ספה.
כששאלו את הנתבעים לפשר התיקון נמסר להם כי כמה שנים קודם לכן הייתה שם רטיבות אך מדובר היה בבעיה מינורית חד פעמית.
התובעים ציינו שבשיחה עם בעלת הדירה הסמוכה היא אמרה להם שמדובר ברטיבות קבועה, חוזרת ונשנית, שגורמי מקצוע שונים לא הצליחו למצוא את הסיבות לה. לדבריהם, כדי שיוכלו להיכנס לדירה הם ביצעו עבודות צביעה אך במהלך הזמן הלכו סימני הרטיבות בקיר והחמירו, עד כדי נפיחויות בשכבת הצבע ולאחר מכן התפוררות הטיח.
הם הוסיפו כי המוכרים הסתירו מהם גם את העובדה שברצפת מרפסת הדירה קיים שיפוע לא תקני, הגורם לכך שמי גשמים או מי ניקיון יוצרים שלולית הסמוכה לפתח היציאה למרפסת.
הנתבעים טענו מנגד כי לא היו ליקויים במועד המסירה ושלא הייתה להם כל כוונה להסתיר ליקוי כזה או אחר. לטענתם, כ-5 שנים לפני המסירה התגלתה רטיבות חד פעמית בקיר הסלון אך היא תוקנה ולא חזרה.
כתמים נרחבים
השופט מנחם שח"ק מבית משפט השלום בבאר שבע קבע שהרוכשים הוכיחו את קיומו של הליקוי בקיר הסלון ואת הליקוי במרפסת, וכי הליקויים היו בדירה במועד חתימת ההסכם ובמועד המסירה.
הוא כתב כי מתמונות שהציגו הרוכשים, אותם צילמו מיד עם המסירה, ניתן להבחין גם בעין שאינה מקצועית בכתמים נרחבים, החל בגובה הפנלים ועד לגובה של כמה עשרות ס"מ לאורך הקיר.
עוד הוכח לדבריו כי הליקוי היה ידוע למוכרים ולא גולה על ידם. הוא קבע כי האחריות לגילוי הליקוי לא הייתה מוטלת על הרוכשים. "איני סבור כי יש לדרוש מרוכש דירה להזיז פריטי ריהוט בדירה מתוך חשד לקיומם של ליקויים כאלה או אחרים המוסתרים על ידי המוכר", כתב.
השופט הדגיש שחובת הגילוי חלה על המוכר גם אם הוא סבור שמדובר באי התאמה שולית או בלתי חשובה וגם אם אין ידיעה ממשית מצד המוכר על אי ההתאמה, שכן די בהוכחת יסוד נפשי של רשלנות.
השופט קיבל את טענות הרוכשים גם בנוגע לליקוי במרפסת. בסופו של דבר חויבו המוכרים לשלם להם את הפיצוי המוסכם בסך 116,521 שקל בתוספת הוצאות בסך 8,000 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד עוזי פרץ
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יצחק גדעונין
עו״ד שלום פינחס וייס
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.