בני זוג שהתגרשו מכרו את ביתם. במסגרת תביעה שהגיש הקונה התברר שהם לא גילו לו כי בנכס יש סדקים שנוצרו כתוצאה משקיעת אחד הכלונסאות. את הפיצוי תשלם האישה בהתאם להסכם הגירושים
בבית משפט השלום בירושלים התקבלה לאחרונה תביעה שהגיש אדם שרכש בית פרטי באלפי מנשה לפני כ-6.5 שנים. השופטת מרים קסלסי קבעה שהמוכרים הסתירו ממנו כי בנכס יש סדקים שנוצרו כתוצאה מבנייה לקויה של הקבלן שהביאו לשקיעת המבנה. בהתאם לחוות דעת מומחה היא פסקה שעליהם לפצות אותו בגין ירידת ערך, תיקון הסדקים ועוגמת נפש. במקביל התקבלה הודעת צד שלישי שהגיש הנתבע נגד הנתבעת (גרושתו) והיא תישא בכל הפיצוי.
התובע סיפר שבאוגוסט 2015 רכש מהנתבעים בית פרטי בן שתי קומות על עמודים. המוכרים רכשו את הנכס מהקבלן שבנה את השכונה ב-1998. לדבריו, בדיעבד התברר לו כי הקבלן סגר את קומת העמודים ויצר יחידת מגורים נפרדת. בנוסף, הוכללה מרפסת בקומת הכניסה לתוך חדר המגורים. תוספות אלה לא קיבלו היתר בנייה והיוו חריגות בנייה.
התובע ציין כי בסמוך לאחר ביצוע העסקה וקבלת החזקה בבית הוא בנה מדרגות חיצוניות, אף הן ללא היתר.
לדבריו, הנתבעים הסתירו מפניו את קיומן של חריגות הבניה ועליהם לשלם עבור הכשרתן. בנוסף הוא טען כי במבנה סדקים הנובעים משקיעת אחת הכלונסאות והיה על הנתבעים לגלות לו את דבר הליקוי.
הנתבע, שהגיש הודעת צד שלישי נגד גרושתו, טען כי לפי הסכם הגירושים כל תשלום על הנכס לאחר מכירתו יחול על האישה.
הנתבעת טענה כי התובע בדק היטב את הבית והצהיר כי רכש אותו as is וכי עשה את כל הבדיקות הנדרשות. היא הוסיפה כי לא הצהירה בהסכם כי אין חריגות בניה וסירוב בא כוחה להוסיף הצהרה כזו, תומכת בטענה כי התובע ידע או הסכים לכך שעשויות להיות בנכס חריגות.
ידע על החריגות
השופטת הבכירה מרים קסלסי מינתה מומחה לבדיקת הנכס. היא קיבלה את חוות דעתו שלפיה במהלך הבנייה יסודות המבנה בחזית שקעו והקבלן ביצע תיקונים. במקום שבו לא בוצע תיקון יש לבצע תיקון יסודי בעלות של 20,000 שקל. השופטת ציינה כי לפי חוות הדעת אין סכנה בטיחותית במבנה אך בבוא העת כשירצה התובע למכור את הנכס, הוא יצטרך להצהיר בפני קונה פוטנציאלי על הסדקים, כולל כל ההיסטוריה של המבנה.
השופטת קבעה שהנתבעים הפרו את חובת הגילוי בכך שהסתירו מהתובע את קיומם של הסדקים, אף שהפגם היה ידוע להם.
עם זאת היא קבעה שהתובע ידע על חריגות הבנייה ואף הסכים להכשירן יחד עם המדרגות אותן בנה ללא היתר. היא ציינה שהנתבעים לא רק שלא הצהירו בהסכם על העדר חריגות בניה, אלא שבא כוחם סירב לדרישת בא כוח התובע להכניס סעיף כזה להסכם. היא הוסיפה כי עלות הכשרת החריגות אינה גדולה ועומדת על 10,000 שקל כפי שקבע המומחה.
בסופו של דבר פסקה השופטת לטובת התובע פיצוי של 137,000 שקל על הסתרת המידע בעניין הסדקים, תיקון הסדקים ועוגמת נפש. התובע זכה גם בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 35,945 שקל.
השופטת קבעה כי עקרונית שני הנתבעים אחראים לשלם את הפיצוי אך בשל הוראות הסכם הגירושין על האישה לשפות את האיש בכל הסכום בו חויב בתוספת הוצאות בסך 19,575 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מאור גנץ
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אבי אליוב
- ב"כ הנתבע: עו"ד דני דבראשוילי
עו"ד שלום פינחס וייס
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.