אישה שקנתה דירה יד שנייה גילתה כי המוכרים הסתירו ממנה שיש בה בעיות רטיבות. בית המשפט קבע שהם התנהלו בחוסר תום לב
השופטת ניצה מימון שעשוע קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה אישה שרכשה דירה בהוד השרון נגד בני הזוג שמכרו לה את הנכס. האישה גילתה לאחר הכניסה לדירה שיש בה ליקויי איטום רבים. בדיעבד התברר שהמוכרים ידעו על כך ואף הגישו יחד עם דיירים נוספים תביעה נגד הקבלן. המוכרים ניסו להכחיש אבל השופטת חייבה אותם בפיצוי המוסכם.
הסכם המכר נחתם ביוני 2014 לאחר משא ומתן של מספר שבועות. הרוכשת שילמה עבור הדירה 1,700,000 שקל.
היא סיפרה שימים ספורים לאחר שקיבלה את החזקה בדירה, בינואר 2015, התלונן בפניה השכן מהקומה שמתחתיה על רטיבות שחזרה לטפטף בתקרת ביתו. לאחר שיחה עמו התברר לה שבעיית הרטיבות הייתה מוכרת היטב למוכרים.
כעבור מספר ימים נוספים היא גילתה שמסדרון ביתה והחדר הסמוך הוצפו לחלוטין במי גשמים, כתוצאה מחדירת מים מקירות החוץ.
כשפנתה לנציג הוועד של הבניין התחוור לה שקיימים ליקויי איטום רבים וחדירת רטיבות, הן בשטחים המשותפים כגון החניון והמעטפת החיצונית והן בחלק מהדירות, כולל בדירה שרכשה. עוד התברר כי הנציגות הגישה תביעה נגד הקבלן שעודנה מתנהלת.
לטענת התובעת, כשפנתה למוכרים הם השיבו לה שמדובר בבעיות שנוצרו לאחר שכבר נמסרה החזקה בדירה ושמקורם בסופה שהשתוללה באותו מועד. רק אז הם ציינו בפניה כי מתנהלת תביעה נגד הקבלן, וטענו כי הם יידעו אותה על כך.
הרוכשת הדגישה כי הנתבעים מעולם לא חשפו בפניה את קיומם של הליקויים ומעיון בתיק המתנהל נגד הקבלן עולה כי הבעיות היו ידועות כבר ב-2007.
לפיכך היא ביקשה את הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם בסך 170,000 שקל.
הנתבעים טענו כי מעולם לא הסתירו את הליקויים והתובעת הייתה מודעת למצבו של הנכס. לדבריהם, אמרו לתובעת כי יש תביעה שמתנהלת מול הקבלן לגבי ליקויים שרובם בשטח המשותף.
לטענתם, ליקויים ורטיבות שהתגלו ב-2009 תוקנו במלואם על ידי הקבלן ולא נראו בעונות החורף שלאחר מכן.
הצהרות כוזבות
השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע מבית משפט השלום בפתח תקווה קיבלה את התביעה. היא ציינה כי היא מאמינה לתובעת ולבני משפחתה שהעידו כי לא יודעו אודות התביעה של בעלי הדירות בבניין נגד הקבלן.
השופטת הוסיפה כי במכתב התשובה הראשון של הנתבעים לתובעת, אחרי שפנתה אליהם בבהלה לגבי חדירת המים לדירה, הם השיבו לה באופן מתחמק כי כנראה הדבר נובע מרוחות חזקות, והשמיטו כליל את ליקויי הרטיבות שהיו בעבר באותו מקום בקירות החוץ ולכאורה תוקנו – עובדה התומכת בכוונת ההסתרה.
היא קבעה שהוכח כי הנתבעים הסתירו מהתובעת עובדות חשובות לגבי ליקויים בדירה ובבניין שהיו בידיעתם ונהגו בחוסר תום לב במשא ומתן לכריתת הסכם המכר. זאת ועוד, בהסכם המכר הצהירו הנתבעים מספר הצהרות כוזבות והן כי לא ידוע להם על פגם או מום נסתר בדירה וכי לא צפויות עבודות ברכוש המשותף.
עם זאת, השופטת ציינה כי לא הוכחה מידת הרטיבות שהיתה בדירה בתקופה שלפני הסכם המכר, ויתכן כי הנתבעים סברו, בהסתמך על החורפים האחרונים לפני ההסכם, כי מדובר בחדירה של רטיבות שאינה מונעת שימוש בחדרים, ושתיפתר במסגרת התביעה נגד הקבלן.
בנסיבות אלה פסקה השופטת לטובת התובעת רק חלק מהפיצוי המוסכם.
בסופו של דבר חויבו הנתבעים בפיצוי של 130,000 שקל בתוספת שכ״ט ועו״ד של 30,000 שקל והוצאות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד חגי חכם
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.