בעל עסק שנקלע לחדלות פירעון עקב חובות של כ-2 מיליון שקלים ניסה להבריח את הדירה שלו מהנושים. תביעה לביטול העברת הזכויות בדירה, שהגישה ספקית שהוא חייב לה עשרות אלפי שקלים, התקבלה
בעל רשת חנויות "בייבי לאב", ששקוע בחובות, העביר לאשתו חצי מזכויות בדירה שלהם. שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב עינת רביד הורתה לאחרונה לבטל את ההעברה ולרשום את הזכויות חזרה על שמו. בכך, התקבלה תביעה שהגישה נגדו ספקית שהוא חייב לה עשרות אלפי שקלים, בטענה שמדובר בהעברה פיקטיבית שבוצעה לצורך הברחת נכסים.
יבואנית המותגים לתינוקות "איי.בי.בי.ג'י" זכתה לפני כשנתיים ב-67,500 שקלים במסגרת תביעה שהגישה נגד בעל רשת החנויות שמסר לה שיקים ללא כיסוי עבור סחורה. לאחר שלא הצליחה לגבות את החוב והתברר לה שהוא העביר לאשתו את החלק שלו בדירה שלהם, היא הגישה תביעה לביטול ההעברה בטענה שמדובר בעסקה פיקטיבית שמטרתה היחידה היא להבריח את הנכס מנושים. זמן קצר לאחר מכן התברר שבעל הרשת שקע בחובות עתק של כ-1.7 מיליון שקלים לבנק מזרחי-טפחות, והבנק פתח נגדו בהליך של חדלות פירעון שגם במסגרתו נטען שהעברת הדירה הייתה פיקטיבית.
בתביעה צוין כי ביולי 2019, כשהנתבע כבר היה שקוע בחובות, הוא חתם עם אשתו על הסכם ממון ותצהיר מתנה להעברת הזכויות בדירה. באותו היום השניים גם חתמו על הסכם החזר הלוואה לרכישת דירה עם הורי הנתבע, ואלה רשמו עליה משכנתה לטובתם. כל המהלך הזה, נטען, נועד להבטיח שהדירה תישאר אצל הנתבע והנושים שלו לא יוכלו לממש אותם לצורך כיסוי החובות כלפיהם.
הנתבע ואשתו הכחישו את הטענות נגדם, וטענו כי המהלך בוצע בשל משבר ביחסים שבעקבותיו הנתבע עזב את הבית. הם ציינו כי הסכם ההלוואה עם ההורים נחתם משום שהם עזרו להם לכסות את המשכנתה על הדירה, וכשהבינו שהם עומדים לפני פרידה, דרשו להבטיח שיחזירו את כספם. צוין כי במסגרת ההסכמים האישה התחייבה לכסות את ההלוואה לבד, והיא משלמת להורים 3,500 שקלים בחודש.
לא הגיוני
השופטת עינת רביד קבעה כי הגרסה של הנתבעים לא הגיונית כלל. כך למשל, הטענה שהנתבע עזב את הבית ב-2019 לא מסתדרת עם העובדה שעדיין שהה בה לא מעט ולאחר מכן הוא ואשתו הביאו לעולם ילד נוסף.
עוד תהתה השופטת למה ההורים, שכל-כך חששו לכספם, הסכימו שהנתבע יעביר את זכויותיו בדירה במתנה לאישה שעמה הוא מסוכסך, והם יהיו תלויים בהחזרים שלה. מעבר לזה, חישוב סכום ההחזרים מעלה כי לעולם לא תצליח להחזיר להם את ההלוואה שעומדת לכאורה על יותר מ-2 מיליון שקלים.
כמו כן הפנתה השופטת לכך שבבקשה שהגיש הנתבע לאשראי בבנק מזרחי-טפחות הוא הצהיר שאין על הדירה חובות כלשהם, מה שלא מסתדר עם הטענה שיש לו חוב להורים.
השופטת הוסיפה כי ההחלטה להעביר את הזכויות בתקופה שהנתבע כבר היה מסובך בחובות, ולרשום משכנתה לטובת ההורים אחרי שנים ארוכות שבהן לא דרשו ממנו החזר, מעוררת תהיות.
בסיכומו של עניין השופטת שוכנעה כי הסכם המתנה והסכם ההלוואה ורישום המשכנתה "נעשו בחוסר תום לב כדי להבריח את חלקו של הנתבע בדירה מנושיו ולא שיקפו מציאות אמתית". על כן היא הורתה להחזיר את זכויותיו של הנתבע בדירה על שמו וכן לבטל את המשכנתה לטובת ההורים.
הנתבע, אשתו והוריו, חויבו לשלם לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 60,000 שקלים.
עו"ד יפית לבון
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.