עובדת זרה שעסקה במשק בית תבעה את מעסיקיה לאחר שפוטרה במפתיע בתום חופשת הלידה מבלי ששולמו לה מלוא זכויותיה ופיצויי פיטורים. המעסיקים הכחישו את הנטען, אך בית הדין לעבודה התרשם שגרסתם אינה אמינה.
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל באחרונה תביעתה של עובדת זרה שהועסקה בעבודות ניקיון בבית פרטי לאחר שנקבע כי פוטרה בניגוד לחוק ואף הופלתה לרעה בשל היותה אם טרייה.
עובדת זרה מאתיופיה עסקה בעבודות משק בית אצל משפחה במוצא עלית. האישה, שהחלה לעבוד אצל בני המשפחה באוקטובר 2012, גילתה להפתעתה שהיא הרה ועדכנה את מעסיקיה, שסיכמו עימה כי לאחר שתלד (ספטמבר 2014), תצא לחופשת לידה ובסופה תשוב לעבודה.
ואולם, כאשר חופשת הלידה הסתיימה, מעסיקיה סרבו לקבלה חזרה לעבודה ובכך בעצם פיטרו אותה.
חמישה חודשים לאחר מכן, היא הגישה נגדם תביעה בבית הדין לעבודה בירושלים, בה דרשה תשלום זכויות סוציאליות ופיצויים על העוול שנעשה לה.
התובעת טענה עוד כי מעסיקיה הפלו אותה לרעה וסרבו לקבל אותה חזרה מאחר שהפכה לאם טרייה. בנוסף, היא פוטרה מבלי שנערך לה שימוע או ניתנה לה הודעה מוקדמת, ומעסיקיה לא שילמו לה פיצויי פיטורים, דמי חופשת לידה, הבראה, חופשה, פנסיה וזכויות נוספות.
מנגד, מעסיקיה הכחישו את הטענות נגדם, וטענו כי התובעת התקבלה לעבודה בביתם רק בינואר 2014 לתקופת ניסיון וכי הם כלל לא פיטרו אותה, אלא היא עצמה הודיעה על התפטרותה ביולי באותה השנה. עוד נטען כי הם שילמו לה את מלוא שכרה וזכויותיה כחוק וכי כלל לא היו מודעים לכך שהיא הרה, ובטח לא סיכמו עימה שתשוב לעבודה לאחר חופשת הלידה.
עדות רצופה סתירות
בפסק הדין, השופט דניאל גולדברג בחן את עדויות הצדדים ומצא כי גרסת הנתבעים רצופת סתירות ואינה עולה בקנה אחד עם טענותיהם.
כך למשל, התובעת הציגה את פירוט השיחות הטלפוניות בינה לבין מעסיקיה, ממנו עלה כי הצדדים שוחחו בין השנים 2012 ועד אוגוסט 2014 – חודש בו ציינה התובעת שעבדה קשה לאור נישואי בתם של הנתבעים. הנתבעים הכחישו כי המספר המופיע בפירוט שייך להם וטענו כי התובעת לא עבדה אצלם בזמן שבתם נשאה, אך בהמשך סתרו את עצמם והעידו ההיפך.
לאור סתירות נוספות שעלו בעדות הנתבעים, השופט גולדברג קבע כי התובעת הוכיחה בפניו כי הופלתה לרעה בשל היותה אם טרייה ופוטרה בניגוד לחוק האוסר על פיטורי אישה לאחר חופשת הלידה. כל זאת, מבלי שנערך לה שימוע או נינתה לה הודעה מוקדמת בדבר הפיטורים.
בהתאם לממצאים שהובאו בפניו, השופט התרשם כי הנתבעים שילמו לתובעת את השכר הנהוג בענף משק הבית (45 שקלים לשעה), אך לא שילמו דבר עבור זכויותיה מלבד החזרי נסיעות. יתרה מזו מאחר שהם לא שילמו עבורה דמי ביטוח לאומי, נמנעו ממנה כספים שיכולה הייתה לקבל עבור חופשת הלידה.
לבסוף, הנתבעים חויבו לשלם לתובעת 136 אלף שקל הכוללים פיצוי בגין הפלייתה, פיצויי פיטורים וסכומים נוספים עבור הזכויות שלא שילמו לה, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 14,000 שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד דניאל ועקנין
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ירום אלירם
עו"ד שי אבני
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.