להחלטה בעניין מלכה יצחק נ' המשרד לאיכות הסביבה
בעל המבנה שבו פועלת מסעדת 'פנינת הים' בחוף אולגה, לא השלים עם צו ההריסה שהוצא למבנה בשל פגיעתו בסביבה החופית, על אף שגם בימ"ש השלום וגם ביהמ"ש המחוזי אישרו את ביצועו. בבקשת רשות ערעור שהגיש לביהמ"ש העליון טען כי הצו לא מידתי. מה נקבע?
בשנת 2011 ובמסגרת מבצע לאכיפת חוק השמירה החופית, בוצעה בדיקה של מבנים שונים על חוף הים של גבעת אולגה, ובהם מסעדת 'פנינת הים'. בין היתר בשל העובדה, כי המסעדה ממוקמת בסך הכל במרחק כ 50 מטר מקו החוף, הוחלט כי יש להרוס אותה, כיוון שהיא פוגעת בחוף ומונעת מעבר החופשי מהציבור.
לפיכך, הוציא המשרד להגנת הסביבה צו להריסת המסעדה והשבת המצב לקדמותו לביצוע באוגוסט 2011, תוך חיוב בעל המבנה לבצע פעולות שונות לשיקום רצועת החוף שנפגעה. בצו צוין, כי מעבר לפגיעה בסביבה החופית, המבנה אף הוקם ללא היתר והמסעדה פועלת בו שלא כדין.
בקשה לביטול הצו שהגיש בעל המבנה נדחתה הן על ידי בימ"ש השלום והן ע"י ביהמ"ש המחוזי, בקובעם, כי המסעדה אכן חוסמת את המעבר החופשי במקום ופוגעת בהתפתחותו הטבעית של החוף ובמערכת האקולוגית כולה. שתי הערכאות הסכימו, כי ייתכן שניתן היה לבצע את הצו באופן מצומצם יותר, שאולי לא היה מצריך את הריסת המסעדה לחלוטין, אולם מאחר שבעל המבנה לא העביר תכנית קונקרטית שניתן ליישם, הצו יוותר כמות שהוא, אולם ביצועו נדחה בסופו של דבר ל 1.1.2013.
בעל המבנה, שלא השלים עם כך, הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. לטענתו, מאחר שחוק הסביבה החופית הוא חוק חדש יחסית, המכיל מונחים עמומים, יש לדון בבקשה, על מנת שהרשויות לא ישתמשו בכח שמעניק להם החוק בצורה קיצונית ובאופן שיימנע לחלוטין בנייה על חוף הים. עוד נטען, כי לכל הפחות יש לדון באלטרנטיבות שונות ומידתיות יותר ליישום הצו, באופן שלא ידרוש את הריסת המסעדה כליל.
המשרד להגנת הסביבה טען מנגד, כי לאחר ששתי ערכאות הסכימו, כי מבנה המסעדה פוגע בסביבה החופית, ומשהצו הוצא בסמכות ובסבירות, אין להתערב בהחלטתו, בפרט כשהוכיח כי גם צמצום הצו לא יסייע למניעת הפגיעה בחוף. עוד הוזכר, כי המסעדה ממילא פעלה ללא היתרים.
חופי הים- משאב נדיר
השופט שהם דחה את הבקשה, בקובעו כי עצם העובדה שחוק שמירת הסביבה החופית הוא חוק חדש יחסית, אינה מצדיקה מתן רשות ערעור.
נקבע, כי הבקשה הוגשה כביכול ממניעים ציבוריים-עקרוניים באשר לבנייה על החוף, אולם מאחר ששתי ערכאות דנו בעניין והגיעו למסקנה חד משמעית כי המסעדה פוגעת בחוף הים, ולמרות זאת, הן אף נתנו למבקש הזדמנויות לפעול לצמצומו, אך הוא לא פעל בהתאם- הן לא נהגו כלפיו בחוסר צדק. מסקנה זו מתחזקת, כך נפסק, בשל העובדה כי מדובר במבנה שמלכתחילה הוקם שלא כדין והמסעדה פועלת בו ללא רשיון.
השופט הוסיף, כי בקשות לביטול צווי הריסה דומים שהוצאו לשלוש מסעדות נוספות על חוף אולגה, גם הן נדחו, כשאחד הצווים יושם כבר לפני כשנה.
"במציאות שלנו שאלת שימור החופים והגישה אליהם מקבלת משנה חשיבות נוכח הצורך לשמר את המעט שנותר מחופי ארצנו שהפכו במהירות למשאב נדיר", ציטט השופט את דברי הנשיאה בדימוס, ביניש בפרשה אחרת, ודחה את הבקשה תוך שאישר את הריסת המבנה הפוגע ב 1.1.2013. הוצאות לא נפסקו.
להחלטה בעניין מלכה יצחק נ' המשרד לאיכות הסביבה
למדור: איכות הסביבה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.