לפסק הדין בעניין עזבון המנוחה סושרד ז"ל נ' משטרת ישראל
בית המשפט העליון קבע, כי פיצוי עזבון בגין רכיב אובדן ההשתכרות של מנוחה שנפטרה בהיותה אם חד הורית, יחושב לפי שיטת הידות, והמנוחה לא תיחשב כרווקה לצורך החישוב, גם בתקופה שלאחר 'גיל התלות' של ילדיה.
רוננה סושרד ז"ל נאנסה ונרצחה באוגוסט 2003, לאחר שתלונות שהגישה למשטרה בגין איומיו של מי שבסופו של דבר רצח אותה, העלו חרס. בשל כך, הגישו ילדי המנוחה ועזבונה תביעה נגד משטרת ישראל בטענה כי התרשלה בתפקידה ולא מנעה את הרצח.
הילדים והמשטרה הגיעו להסדר, על פיו האחרונה תשלם פיצוי מבלי שתודה בחבותה, אלא שלגבי חלק ממרכיבי הפיצוי לא הגיעו להסכמה, ולפיכך פנו לבית המשפט, שנתן תוקף של החלטה למרכיבים המוסכמים ולפלוגתאות בהן יכריע. משפסק הדין לא הניח את דעת הילדים, ערערו עליו לבית המשפט העליון.
המערערים טענו, כי חישוב הפיצוי בגין הפסד כושר ההשתכרות נגוע בטעות, באשר ביהמ"ש חילק אותו לשתי תקופות- התקופה בה הם היו תלויים בה, שתחושב בשיטת הידות הרגילה, ותקופת הבגרות של הילדים, שבה יחושב הפיצוי כאילו הייתה המנוחה רווקה, שעל פי ההלכה עומד על 30 אחוז מהשכר הקובע בלבד. לטענתם, ההתייחסות למנוחה כרווקה בהיותה אם חד הורית במותה, נוגדת את הכלל על פיו חישוב פיצויים בגין 'השנים האבודות' ייעשה בהתאם למצבו המשפחתי של המנוח טרם מותו. עוד טענו, בין היתר, כי שגה בית המשפט כשקבע כי גיל הפרישה של אמם הוא 70, שכן משהייתה בעלת עסק מצליח הייתה פורשת בגיל מאוחר יותר, כי ביהמ"ש טעה כשלא פסק להם פיצוי בגין כאב וסבל, וכי גיל התלות שלהם הינו 24 ולא 18 כפי שנקבע.
המשטרה לעומת זאת, טענה כי הפיצוי הכולל שניתן למערערים הוא סביר, ולפיכך אין הצדקה להתערבות ערכאת הערעור. לגופו של עניין טענה בין היתר, כי צדק ביהמ"ש כשחילק את הפיצוי בגין השנים האבודות לשתי תקופות, שכן ברור שלאחר סיום גיל התלות של המערערים, הייתה נשארת המנוחה לבדה כמו רווקה, כי אין סיבה לקבוע כי גיל הפרישה של המערערת גבוה מגיל 70, כי הכאב והסבל של המערערים לא גרם להם לנכות נפשית חמורה, ולפיכך אין הצדקה לפיצויים.
המשנה לנשיאה, השופטת מרים נאור דחתה את מרבית טענות המערערים. נפסק, כי נוכח העובדה כי מדובר בהליך מיוחד, שבו נקבעו בהסכמה פלוגתאות שבהן התבקשה הכרעת בית המשפט, יש סוגיות רבות שלא ניתן להתערב בהן, שכן מדובר בעסקה כוללת, שאינה מצדיקה 'מקצה שיפורים' נוסף.
עם זאת, נקבע כי יש להתערב באופן חישוב הפיצוי בגין השנים האבודות. החישוב הרגיל של תביעת עזבון בשנים האבודות, כך נקבע, מתבצע על ידי חלוקת ההכנסה במספר בני המשפחה התלויים, בתוספת ההוצאות של המנוחה, משק הבית והחסכון, כשהסכום שנותר לאחר הפחתת הוצאות המנוחה הוא סכום הפיצוי לעיזבון. עם זאת, לשיטת זו נקבע חריג כשמדובר במנוח רווק, חסר תלויים, שאז ההנחה הינה, כי ההוצאות שלו על עצמו הן מוגברות, ומותירות רק 30 אחוז מההכנסה.
אולם, קבעה השופטת, קביעה זו לגבי מי שלא הייתה רווקה, עלולה להערים קשיי חישוב רבים במקרים אחרים, כך שיהיה צורך לבדוק לגבי כל נפגע ונפגע מתי סביר להניח שיגיע השלב שיוותר בגפו, שאז ייחשב כרווק, והדבר בלתי אפשרי, ומשכך אין להחיל על מקרים אחרים את החריג שנפסק לגבי מנוח רווק. עוד נקבע, כי הקביעה שאם חד הורית הופכת פתאום לרווקה מעוררת תחושת אי נוחות ואינה מתיישבת עם החיים בפועל.
"המציאות המשפחתית הרווחת היא כזו שביתו של ההורה ממשיך לעיתים להיות מוקד ובסיס לילדים שבגרו לילדיהם גם מהיבטים כלכליים (...), כתבה השופטת, "ניתן לומר בעניינו כי הורים (וכך גם הורה יחיד) שיש להם ילדים, גם אם אלו אינם 'תלויים בהם עוד, אינם נוהגים בדרך כלל להוציא 'הוצאות מוגברות' שלפי הלכת פינץ רווק נוהג להוציאן על עצמו. דומני שעל פי נסיון החיים הורה אינו הופך באחת למי שמוציא 'הוצאות מוגברות' כרווק רק מאחר שילדיו אינם נחשבים עוד מבחינת גילם כ'תלויים'."
לפיכך, התקבל הערעור ברכיב זה בלבד, כך שגם לגבי התקופה שלאחר תלות ילדיה יחושב הפיצוי בדרך המקובלת (שיטת הידות).
לפסק הדין בעניין עזבון המנוחה סושרד ז"ל נ' משטרת ישראל
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.