להחלטה בעניין פלוני נגד עו"ד קובי בן איון
בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור אשר הוגשה למעלה משנתיים לאחר מועד מתן פסק הדין, וקבע - אין לרוקן מתוכן את דרישת ה"טעם המיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור.
בשנת 2002 מונה נאמן על נכסי המבקש במסגרת הליכי הוצל"פ למימוש בית המגורים של המבקש. בשנת 2007 הוכרז המבקש כפושט רגל וכעבור כשנה וחצי הגיש הנאמן לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה להתיר את מימוש הנכס האמור. בא-כוח המבקש דאז התנגד לבקשה בין היתר בטענה כי מרשו בעל נכות פסיכיאטרית של 100%.
בפברואר 2009 נעתר בית המשפט לבקשת הנאמן וקבע כי משלא פעל המבקש להגיע להסדר כלשהוא בתיק והוא מתגורר בגפו בנכס מקרקעין רחב ממדים בעל שווי כלכלי גדול, אשר אינו תואם את היותו מצוי בפשיטת רגל, הרי שהנאמן רשאי לפעול למימוש הנכס על-פי דין. על החלטה זו הגיש המבקש עצמו בקשה להארכת מועד עקב התפטרות עורך דינו, ובית המשפט נעתר לבקשה.
בקשת הארכה נוספת שהגיש עו"ד שמונה מטעם הלשכה לסיוע משפטי התקבלה, אך לאחר מכן הוגשה בקשה שלישית להארכת מועד על-מנת להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס למבקש, אך למרות החלטת ביהמ"ש בנדון, לא התקבלה כל הודעה מעדכנת לגבי הליך מינוי האפוטרופוס ובסופו של דבר הבקשה נמחקה מחוסר מעש. רק במאי 2011 הגישה עורכת דין שנטלה על עצמה את ייצוג המבקש בהתנדבות בקשה מחודשת להארכת מועד.
לטענתה, המבקש לא היה מודע לכך שלא הוגש עד כה הליך ערעורי מטעמו ובנוסף כי יש להתחשב בכך שהמבקש הינו אדם חולה וערירי ובעל נכות פסיכיאטרית בשיעור של 100% וכי סיכויי ההליך העיקרי גבוהים.
הנאמן התנגד לבקשה וטען בית היתר כי אין לומר כי מצבו הבריאותי והנפשי של המבקש מנע ממנו לנהל את ענייניו מאז הגשת ההליך שבכותרת ועד היום.
הרשמת דנה כהן-לקח דחתה כאמור את הבקשה, לאחר שקבעה כי המבקש לא הרים את הנטל להוכיח קיומם של "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן ארכה בעניינו.
הרשמת ציינה כי לו הטעם בבסיס בקשת האורכה היה הרצון לברר את שאלת הצורך במינוי אפוטרופוס לדין, ניתן היה לשקול זאת למרות הזמן הרב שחלף, אולם המבקש ובאת-כוחו נמנעו מלנקוט בפעולות ממשיות לצורך בירור סוגיה זו.
"ממכלול החומר שבתיק מתקבל הרושם כי המבקש שקט על שמריו עד אשר החל הנאמן לנקוט בפעולות לקידום מכירת הנכס...." כתבה הרשמת.
לגבי מצבו הנפשי של המבקש, נקבע כי לא הוכח כי המבקש התקשה לעקוב אחר ניהול ההליך ולפעול בשקידה סבירה לשם הגשת ערעור במועד מוקדם הרבה יותר, וכי טענת באת כוחו בדבר נזק בלתי הפיך שייגרם לו אם לא יוגש ערעור, אינה יכולה להתגבר לבדה על איחור כה משמעותי בהגשת ערעור ללא טעם כבד-משקל.
"אף אם קיימת בנסיבות העניין הצדקה להפעיל את אמות-המידה הנוגעות להארכת מועד באופן המגלה רגישות למצוקותיו של המבקש ולנסיבותיו האישיות, אין לרוקן מתוכן את דרישת ה"טעם המיוחד"" כתבה הרשמת ודחתה כאמור את הבקשה.
להחלטה בעניין פלוני נגד עו"ד קובי בן איון
למדור: סדר דין אזרחי וראיות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.