הצתה שאירעה ב-2014 הביאה לפיצוץ שבו נהרגו חמישה בני אדם. ביהמ"ש המחוזי סבר שאת הפיצויים שישלמו המציתים למשפחות הנפגעים יש לקבוע בהליך אזרחי. שופטי העליון חלקו על עמדתו, בפסק דין חשוב ביותר.
"יש מקום לפסיקת פיצויים בהליך הפלילי גם כאשר עשויות להתעורר שאלות של חבות אזרחית – שאלות שעשויות להשפיע על היקף הפיצויים שראוי לפסוק בהליך הפלילי, להבדיל מאשר על הימנעות כללית מכך", כך קבעו שופטי ביהמ"ש העליון דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ועופר גרוסקופף.
בכך קיבלו השופטים את ערעורה של המדינה, על פסיקת ביהמ"ש המחוזי בחיפה, שהחליט כי במסגרת הליך פלילי, אין מקום לפסוק פיצויים לבני משפחותיהם של חמישה הרוגים שנהרגו ב-2014 בקריסת בניין בעכו.
הפיצוץ היה תולדה של הצתה. הרקע היה סכסוך שכנים בנוגע להשכרת אחת הדירות לצורך הקמת מתקני תקשורת והצבת אנטנה סלולרית. שלושה אנשים (המשיבים 1-3) קשרו קשר והציתו את אותה דירה ריקה (אחד הצית ושניים אבטחו למטה) בזמן שידעו ששאר הדיירים נמצאים בדירות שלהם.
כתוצאה מכך התרחש הפיצוץ שגרם לקריסת כמה קומות ולמותם של חמישה, כולל ילד בן 9. נוספים נפצעו, וגם שלושת המציתים, שלא צפו את הפיצוץ, נפצעו פציעות משמעותיות.
ב-2016 השלושה הגיעו להסדר טיעון במסגרתו אחד מהם הורשע בהריגה ושני חבריו בסיוע להריגה. ביהמ"ש המחוזי הטיל על הראשון 16 שנות מאסר, ו-8 שנות מאסר על כל אחד מהשניים. לצד זאת, בית המשפט החליט שלא לחייב אותם בפיצויים לנפגעי העבירה – משפחותיהם של הקורבנות, כולל ילדה שאיבדה את הוריה ואחיה.
יש לציין כי שופטי המחוזי הבהירו שאין ספק שהנפגעים זכאים לפיצויים על האובדן והכאב הנורא שנגרם להם (ועל נזקי הרכוש), אלא שהם סברו כי ראוי שגובה הפיצוי והנושא בכללו יתברר בהליך אזרחי של תביעה לפיצויים.
על הימנעות זו מפיצויים, הגישה המדינה ערעור שהוגדר כערעור אזרחי, בטענה שההחלטה שגויה וסוטה מהמגמה הכללית בנושא זה.
עזרה "דחופה"
השופטת ברק-ארז הבהירה כי מטרתה של פסיקת פיצויים בהליך פלילי שבו לא מתברר הנזק המדויק, היא מתן עזרה "דחופה" ומהירה יחסית לנפגעי עבירה, בכדי לסייע להם בשיקום חייהם באמצעות פיצוי שאינו ממצה את פסיקת הפיצויים בהליך האזרחי שיבוא אחריו.
במקרה זה, השופטת הסבירה כי אכן ישנה מורכבות בעניין, גם בהיבטים העובדתיים וגם בהיבטים אחרים למשל האם הנפגעים נחשבים ניזוקים עקיפים או ניזוקים ישירים בהיותם יורשים של קרוביהם שנספו באסון.
אולם בסופו של דבר, השופטת קבעה כי האיזון בין מכלול השיקולים השונים, אינו צריך להוביל לשלילה מוחלטת של הפיצויים מנפגעי העבירה, אולם יש לתת ביטוי למורכבות בגובה הפיצויים.
"בדרך זו יוסיפו להתברר השאלות הנוגעות להיקף הפיצויים, וכן לטענות של מעוולים במשותף ואשם תורם בהליכים האזרחיים שהם הזירה ה'טבעית' לדיון בהן", כתבה.
בתוך כך השופטת דחתה את טענת המשיבים שלפיה מצבם הכלכלי קשה ביותר, והעירה כי ככלל, גובה הפיצוי לטובת נפגע עבירה בהליך פלילי אינו נקבע בהתחשב ביכולתו הכלכלית של הנאשם.
בסיכומו של דבר, השופטת פסקה לילדה שאיבדה את משפחתה פיצוי בסך 360,000 שקל, וכן עשרות אלפי שקלים נוספים לכל אחד מיתר הנפגעים, כמפורט בפסק הדין. המשיב הראשון יישא במחצית מסך הפיצויים, ושני המשיבים הנוספים יישאו כל אחד ברבע מהפיצוי.
בסיום דבריה השופטת ברק-ארז הביע תקווה כי "עם סיום ההליך המשפטי יצליחו בני משפחותיהם של המנוחים לגייס כוחות להתמודדות עם חוויית האובדן הקשה".
- ב"כ המערערת: עו"ד נילי פינקלשטיין
- ב"כ המשיב 1: עו"ד יניב אביטן
- ב"כ המשיבים 2-3: עו"ד מורן חכמון
עו"ד דוד רייכרט
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.