חברת הביטוח "איילון" סירבה לשלם למבוטח תגמולים על תאונת עבודה משום שלטענתה הפוליסה בוטלה. אלא שבית המשפט קבע שהיא לא עמדה בתנאי הביטול כיוון שלא נתנה למבוטח התראה.
בית המשפט השלום בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה נגד חברת הביטוח "איילון" וקבע כי פוליסת ביטוח תאונות אישיות שנכרתה במרס 2014 תקפה על אף שהמבוטח לא שילם את הפרמיה. השופט שי משה מזרחי הגיע למסקנה הזו מאחר שהודעת הביטול של חברת הביטוח לא הייתה תקינה.
שישה ימים לאחר שהפוליסה נכנסה לתוקף נפצע התובע בתאונת עבודה והפך לנכה 50% עקב תסמונת כאב אזורי מורכב (CPRS). במאי 2014 הוא קיבל המחאה עם תגמול חלקי של 6,714 שקלים.
אלא שבין לבין נשלחו לו הודעות מחברת הביטוח על כך שהפרמיה הראשונה סורבה משום שכרטיס האשראי שלו בוטל. במכתבים נוספים היא כבר הודיעה לו על ביטול הפוליסה.
בתביעה שהגיש נגדה המבוטח לפני כשנתיים וחצי הוא טען כי חברת הביטוח לא הייתה רשאית לבטל את הפוליסה רגע אחרי התאונה רק משום שהפרמיה לא שולמה.
לטענתו, החברה החליטה לבטל את החוזה לאחר שהתברר לה שהפגיעה שלו חמורה וזה יעלה לה הרבה יותר משחשבה. בנוסף הוא טען כי הוא לא קיבל ממנה שום הודעה, והפעם הראשונה ששמע על ביטול הפוליסה הייתה מסוכן הביטוח שלו.
מנגד טענה "איילון" בין היתר כי חוזה הביטוח לא נכנס לתוקף בשל היעדר התשלום. גם בהנחה שהחוזה היה תקף הרי שיש לבטלו לנוכח חוסר תום ליבו של התובע – שידע כי לא יוכל לעמוד בתשלום עקב יתרת החובה בחשבונו.
עוד היא טענה כי נהגה לפנים משורת הדין כשהאריכה שוב ושוב את מועד התשלום עד שלא הייתה לה ברירה והודיעה על ביטול הפוליסה. היא הוסיפה כי העובדה שהתובע קיבל בדואר את ההמחאה עם התגמול הראשון מעידה שקיבל את כל המכתבים ששלחה לו.
לא קיצוני
השופט מזרחי קבע כי התובע כן קיבל את מכתביה של חברת הביטוח ואף נהג בחוסר תום לב כיוון שידע כי לא יוכל לשלם את הפרמיה.
לצד זאת, השופט דחה את טענת חברת הביטוח כי חוזה הביטוח לא היה תקף בין היתר משום שלא נקבע בו כי התשלום הוא תנאי לתוקפו.
מאחר שהחוזה היה תקף השאלה היא האם הוא בוטל כדין. מסקנת השופט הייתה שלילית. חוק חוזה ביטוח, קבע, מאפשר לבטל פוליסה בשל אי-תשלום רק לאחר משלוח דרישת תשלום, המתנה של 15 ימים ולאחר משלוח התראה על ביטול החוזה תוך 21 ימים. תנאים אלה מופיעים גם בפוליסה עצמה.
ואולם, המכתבים ששלחה הנתבעת לא עונים על דרישות אלה מאחר שאף אחד מהם לא כלל התראה.
בהמשך השופט קבע כי חוסר תום הלב של התובע לא היה קיצוני כל כך באופן שמצדיק לבטל את הביטוח. התובע אמנם ידע שהוא נמצא ביתרת חובה, אך בו בזמן פעל לנטילת הלוואה וכיסה את החוב. השופט ציין כי אף לא ניתן להתעלם מכך שהתובע נפצע באורח קשה ימים ספורים אחרי כניסת הפוליסה לתוקף – מה שהקשה עליו לעדכן את חברת הביטוח ולשלם את חובו.
משנקבע כי הפוליסה תקפה, חויבה חברת הביטוח לשלם לתובע את התגמולים המגיעים לו בקיזוז הפרמיות, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור 20% מהתגמולים.
- ב"כ התובע: עו"ד קיין
- ב"כ הנתבעת: עו"ד סררו
עו"ד טל לביא
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.