פשיטת הרגל עיכבה תביעת של האח נגד החייב לבעלות במשק, ובין האחים יש מחלוקת נוספת על זכויות בבית אחר שהורישה אימם. סוכם כי הנאמן יסתלק בשם החייב מהעיזבון, ואם יתברר כי הזכויות אכן שייכות לו הוא יוכל להגיש בעתיד תביעה כספית
השופטת עינב גולומב מבית המשפט המחוזי בנצרת אישרה לאחרונה מתווה שהציע נאמן בתיק פשיטת רגל של חייב שצבר חובות של כ-700 אלף שקלים לצורך מתן הפטר. לפי המתווה, אחיו של החייב ישלם לנושים 400 אלף שקלים ויוכל לנהל נגד החייב תביעה בנוגע לזכויות במשק בו הוא מתגורר וממושכנות לטובתו. בנוסף, הנאמן יסתלק בשמו מירושת אמו שכוללת בית בנחלה שבו מתגורר אח אחר שטוען כי קיבל את הבית במתנה. בהחלטה נקבע כי אם יתברר בהמשך שהזכויות בבית האם שייכות לחייב הוא יוכל להגיש תביעה כספית.
החייב הוכרז כפושט רגל ב-2014 בעקבות חובות של קרוב ל-700 אלף שקלים. עוד קודם לכן, אחיו הגיש נגדו תביעה לבית המשפט למשפחה שבה ביקש להצהיר על בעלותו בזכויות שבמשק שבו מגוררים החייב ואשתו וממושכנות לטובתו, אבל ההליך עוכב בעקבות פשיטת הרגל.
בהמשך, הגיע הנאמן למתווה מוסכם עם האח שלפיו ישלם לנושי החייב 400 אלף שקלים, החייב יקבל הפטר והאח יוכל להמשיך בתביעתו. המתווה התייחס לזכויות נוספות של החייב בירושת אמו, שכוללות 122 אלף שקלים וחלק מבית שבו מתגורר היום אח אחר, בעל צרכים מיוחדים, ויש בידיו תצהיר מתנה מלפני 11 שנה. מאחר שהזכויות בנכס זה לא מובטחות לחייב נוכח המתנה, סוכם שהנאמן יסתלק בשם החייב מהעיזבון.
בבקשה שהגיש לבית המשפט לאישור המתווה טען הנאמן כי הוא מאזן למעשה בין הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול ההליך, שידרוש הליכים ממושכים לקביעת זכויות החייב בנכסים ומימושן. הנאמן ציין כי באמצעות המתווה יקבלו הנושים 74% מהחובות בפרק זמן קצר וכי בנק לאומי, שהוא הנושה העיקרי של החייב, הסכים לו.
אלא שהחייב התנגד וטען כי הוא מסכן כאן את הזכויות בביתו ואת הזכויות בבית של אמו תמורת 400 אלף שקלים בלבד. בהתחשב בכך הציעה השופטת עינב גולומב לתקן את המתווה כך שלחייב תהיה שמורה הזכות לתבוע בעתיד כספים על שווי נחלת אמו ובמקביל יוכל אחיו להגיש נגדו תביעה כספית להחזר הכספים ששילם.
החייב ביקש בנוסף שההפטר יחול גם על התביעה שהגיש נגדו אחיו לגבי ביתו אבל השופטת גולומב סירבה לכך.
הערכת סיכונים מושכלת
השופטת גולומב סברה כי התיקון שהציעה מביא למתווה מאוזן שמשקף הערכת סיכונים מושכלת בנוגע לזכויות של החייב.
השופטת ציינה כי לחייב אין זכויות בטוחות בעיזבון נוכח תצהיר המתנה, ובהחלט ייתכן שבתום הליך משפטי ייקבע שאין לו כלל זכויות בנחלת אמו. בנוסף, הזכויות שרשומות על שמו במשק אף הן בסיכון בשל טענות אחיו, ואין הצדקה לנהל בעניין הזה הליכים משפטיים מורכבים שלא ברור מה תהיה התוצאה שלהם מבחינת הנושים.
כך שמבחינת החייב המתווה מביא לכך שיזכה להפטר מבלי לשלם את כל החובות שצבר, ומבחינת הנושים הם יקבלו דיבידנד משמעותי בפרק זמן קצר. לפיכך, ובהתחשב בכך שהחייב יוכל לתבוע כספית את ההפרש בין שווי הנחלה של אמו לבין הכספים ששולמו תמורתה בהליך אם יתברר שאכן יש לו זכויות ואחיו יוכל אף הוא לתבוע ממנו החזר, הרי שמדובר במתווה ראוי.
- הנאמן: עורך דין ליאור מזור
- לא צוינו שמות באי כוח
עו"ד דליה בן נון עשהאל
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.