הפרויקט התעכב משמעותית משום שיזמית הבנייה הסכימה בשלב מסוים להוסיף ממ"דים לחלק מבעלי הדירות בבניין. השינוי נעשה מאחורי הגב של בעלי אחת הדירות, ונקבע כי ההסכם עמם הופר
יזמית הבנייה "פז הנדסה ובנין" חויבה לאחרונה לשלם כ-650 אלף שקלים כפיצויים על איחור במסירת דירה בפרויקט תמ"א 38 שביצעה ברחוב נורדאו בתל-אביב. השופטת פנינה נויבירט מבית משפט השלום בתל-אביב קבעה כי החברה הפרה את הסכם התמ"א המקורי עם הדיירים שתבעו, כשחתמה עם חלק מהדיירים בבניין על הסכם חדש שכלל תוספת חדרי ממ"ד שגרמה לעיכוב משמעותי בפרויקט.
בהסכם המקורי שנחתם עם כלל הדיירים ביוני 2008 התחייבה החברה לסיים את עבודות החיזוק של הבניין תוך 19 חודשים מהרגע שתקבל היתר בנייה. בפועל, ההיתר התקבל בינואר 2014 אבל הפרויקט הסתיים רק ב-2020. שנתיים קודם לכן, זוג שבבעלותו דירה חזיתית בבניין הגיש נגדה תביעה לפיצויים על איחור במסירת הפרויקט תוך הפרת הסכם התמ"א.
לפי גרסת התובעים, הסתבר להם בדיעבד שמה שגרם לעיכוב בפרויקט הוא הסכם נוסף שחתמה היזמית ב-2015 עם ארבעה בעלי דירות עורפיות בבניין, בו התחייבה להוסיף להם ממ"דים. אחד מהדיירים האלה הוא עורך הדין שנבחר לייצג את כלל הדיירים בפרויקט ומתגורר בדירה ששייכת לאביו, כך שהיה במצב של ניגוד אינטרסים. הם הדגישו שההסכם החדש נחתם מאחורי הגב שלהם, ללא ידיעתם וללא הסכמתם.
החברה טענה להגנתה כי המטרה שלה הייתה לעשות טוב לבעלי הדירות ולא היה לה שום אינטרס בתוספת. היא טענה כי עורך הדין שייצג את בעלי הדירות הוא שביקש ממנה להוסיף ממ"דים והוא היה מוסמך לחתום בשמם על כל בקשה. אם פעל ללא ידיעת התובעים, טענה, הם צריכים לפנות אליו ולא אליה. עוד היא טענה כי התובעים עודכנו בנוגע להסכם החדש וכי כל הדיירים האחרים הסכימו לשינוי שהעניק לה תוספת זמן להשלמת הבנייה.
הפיקה תועלת מהשינוי
השופטת פנינה נויבירט קיבלה את התביעה. היא קבעה כי החברה הפרה את הסכם התמ"א, שקבע מפורשות שכל שינוי בהוראותיו מצריך הסכמה כתובה מצד כל בעלי הדירות. השופטת התרשמה שהתובעים לא ידעו על שינוי ההסכם בזמן אמת וגם כשנודע להם עליו הם לא הסכימו לו.
השופטת הבהירה עוד שעורך הדין הוסמך אמנם לקדם את הפרויקט עבור בעלי הדירות אבל לא הוענקה לו כל סמכות לשנות את ההסכם ללא ידיעתם. השופטת קבעה כי החברה הייתה צריכה לדעת שעליה לבדוק אם הדיירים האחרים בבניין מסכימים לשינוי, במיוחד משום שעורך הדין היה במצב של ניגוד עניינים מול בעלי הדירות שלא זכו לתוספת וסבלו מהעיכוב הבנייה.
עוד קבעה השופטת שבניגוד לטענתה, החברה כן הפיקה תועלת משינוי ההסכם שאפשר לה להאריך את מועד מסירת הדירות מבלי לשלם על כך פיצוי לבעלי הדירות. זאת, כיוון שמלכתחילה התמהמהה עם הפרויקט וידעה שממילא לא תוכל להשלים אותו בזמן.
לפיכך השופטת קבעה כי החברה צריכה לשלם לתובעים את הפיצוי המוסכם על איחור במסירה שהועמד בהסכם על 150 דולר לכל יום איחור. בסך הכל היו 1,054 ימי איחור ולכן סכום הפיצוי בו חויבה החברה הוא 574,061 שקלים, שאליו יתווספו כ-34,000 שקלים עבור הפרשי ריבית והצמדה ו-50,000 שקלים עבור הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
עו"ד ארז אסרף עוסק/ת ב- ליקויי בניה ואיחור במסירת דירות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.