החברה שמה באתר שלה קישור לתרגומי הוראות יצרן של מוצרים מאתר KSP, ללא רשות וללא תמורה. השופט קבע כי "אין הבדל עקרוני בין העתקת יצירה 'כמות שהיא' לבין העתקתה באמצעות קישור ממוחשב."
השופט גדעון גינת מבית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי חברת "אלקטרה מוצרי צריכה", תשלם 51,000 שקל על כך שצירפה באתריה קישורים אוטומטיים לתרגומי הוראות יצרן שנמצאו באתר חברת KSP.
הפיצוי ישולם לשתי חברות (התובעות): "פי.אס.די.אס יזמות", יבואנית רשמית של מוצרי מחשב של RAZER GMBA ו-STEEL SERIES ("היצרנים"), וחברת "קיי.אס.פי", הבעלים של אתר סחר אלקטרוני.
במסגרת פרסום המוצרים באתר KSP, התובעות תרגמו את "הוראות היצרן" באישור היצרנים. בתביעתן הן טענו שהתרגומים הם "יצירות נגזרות", ושהן בעלות זכות היוצרים עליהם.
עוד לטענתן, אתריה של אלקטרה – המשמשים לרכישת מוצרים של "מחסני חשמל" ו"שקל אלקטריק" – מכילים העתקים זהים את התכנים המופיעים באתר KSP, כולל התרגומים, מבלי שאלקטרה קיבלה את אישורן או העבירה תמורה כלשהי.
התובעות הוסיפו כי לא מדובר רק בהעתקות, אלא בהפניות אוטומטיות מאתר אלקטרה אל אתר KSP, שיוצרות עומס על שרתי האינטרנט שלהן תוך ניצול תשתיותיהן.
זאת ועוד, לטענתן הפעולות של אלקטרה יוצרות מצב שבו אתריה מקודמים על פני אתר KSP בחיפוש בגוגל, על אף שהוא מקור הפרסומים – מה שגרם להם הפסדי מכירות.
אלקטרה לא הכחישה את המעשה, אך טענה כי מרבית המידע שהועתק מאתר KSP כולל "עובדות ונתונים", שאין לגביהם זכויות יוצרים. לתפיסתה, בשוק החשמל מקובל לעשות שימוש במידע המצוי בידי היבואן, כדי למנוע הטעיית לקוחות.
היא אף טענה כי גם אם נניח שלתובעות יש בעלות על זכות היוצרים בתרגומים, הן לא זכאיות לפיצוי ללא הוכחת נזק בעבור כל הפרה בנפרד. זאת, משום שלשיטתה מדובר מסכת אחת של מעשים שמהווה הפרה אחת לכל היותר.
תרגום הוא יצירה
בפתח הכרעתו דחה השופט גינת את טענת הנתבעת והבהיר כי גם אם נראה באתר KSP מאגר של עובדות ונתונים, הרי שאופן הביטוי שלהם והצגתם מוגן, ומזכה את התובעות בבעלות על זכות יוצרים.
השופט אף הבהיר כי התקיימו תנאי "המקוריות" בתרגומים, והם השקעת משאב אנושי כלשהו (זמן, כישרון, ידע), ויצירתיות של המתרגם. יצוין כי יצירתיות יכולה להיות גם מזערית, והעיקר שהיא "פרי עמלו של היוצר".
בהמשך ציין השופט כי אף שלא מדובר בהעתקה במובן הרווח של "עשיית עותק", גם הפניה אוטומטית לאתר התובעת נחשבת העתקה.
"הדעת נותנת, כי אין הבדל עקרוני בין העתקת יצירה 'כמות שהיא' לבין העתקתה באמצעות קישור ממוחשב (גם אם אין מדובר בהפניה לאתר עצמו אלא לתכניו). העתקה עולה לכדי הפרת זכות יוצרים כשהיא נעשית ללא רשות בעל הזכות", כתב.
עם זאת, השופט קיבל את התביעה בהתייחס להפרת זכות יוצרים בלבד ופיצוי ללא הוכחת נזק, ודחה את הטענות בדבר נזקים כלכליים, "גניבת עין" ו"עשיית עושר ולא במשפט". כמו כן, השופט התחשב בין היתר בכך שהנתבעת הסירה את הקישורים בסמוך לתחילת ההליך המשפטי.
לפיכך הוא חייב את אלקטרה לשלם לתובעות פיצוי של 40,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 11,000 שקל.
- ב"כ התובעות: עו"ד אסף רון
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אסף שטרן, עו"ד אוהד דונגי
עו"ד איתי הפלר
עוסק/ת ב-
קניין רוחני
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.