נפגעת תאונת דרכים התלוננה כי היא סובלת מחרדות וסחרחורות. המבטחת טענה שלא נגרמו לה נזקים והיא מנסה להתעשר על חשבונה. בית המשפט התרשם אחרת
השופט מוחמד חאג' יחיא קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה שנפגעה בתאונת דרכים לפני כארבע שנים. מבטחת הרכב, הפניקס, הכחישה כי נגרמו לנפגעת נזקים. השופט מינה מומחים רפואיים שאיששו את טענות התובעת כי היא סובלת מסימפטומים נפשיים, מסחרחורות ומטינטון. לנוכח פוטנציאל ההתקדמות של התובעת בעבודתה חישב השופט את הפיצוי לפי השכר הממוצע במשק, אף שהשתכרה פחות במועד התאונה.
התובעת, שיוצגה על ידי עו"ד מוריס אלון, נפגעה בתאונה בספטמבר 2016. היא סיפרה כי ביום התאונה רכב סטה לנתיב נסיעתה והתנגש חזיתית ברכבה בעוצמה רבה. הרכב שלה הוטח לקיר בטון ועף חזרה לנתיב הנגדי.
התובעת ציינה כי סבלה מחבלות, כולל חבלת ראש עם חתך עמוק בקרקפת ומהתקף פאניקה. היא איבדה את הכרתה ופונתה לבית החולים.
לדבריה, מאז התאונה היא סובלת מחרדות, טינטון וסחרחורות. היא מתקשה לתפקד כבעבר וחשה צמצום במגעים החברתיים. במקביל היא ממשיכה לסבול מכאבים ומהגבלות תנועה.
הפניקס, שיוצגה על ידי עו״ד עמיחי טרוזמן, טענה מנגד כי חוסר האמינות של התובעת והרצון שלה לזכות בכספים שאינם מגיעים לה, בולט מאוד. לשיטתה, אומדן נזקי התובעת מופרז ולא מבוסס, ובכל מקרה נזקיה ״נבלעים״ בתקבולי הביטוח הלאומי שהכיר בתאונה כתאונת עבודה.
הפרעה נפשית טראומטית
השופט מוחמד חאג' יחיא מבית משפט השלום מינה מומחים רפואיים לבדיקת התובעת.
המומחה בתחום אף-אוזן-גרון קבע שהתובעת סובלת מטינטון כתוצאה מהתאונה. בנוסף שתי בדיקות שערך אישרו קיומה של חבלה במערכת שיווי המשקל של האוזניים, מה שמסביר את הסחרחורות מהן היא סובלת.
המומחית בתחום הפסיכיאטריה ציינה כי התובעת סובלת מחרדה, מתח רב, קשיי הירדמות ושינה, ״פלאשבקים״ מחשבות חודרניות אודות התאונה וצמצום מגעים חברתיים.
השופט קיבל את חוות דעת המומחים וקבע כי נכותה הרפואית של התובעת היא 38.8%.
באשר לסכום הפיצוי, השופט קבע כי יש לחשב את נזקי התובעת בהתאם להערכת היכולות שלה ולא לפי השתכרותה כיום. בהקשר זה הוא ציין כי התובעת בעלת מוטיבציה להתקדם בעבודה, אינה נרתעת ממעבר בין תחומי עיסוק שונים גם אם אין לה השכלה פורמאלית באחד מהם.
עוד כתב השופט כי סביר שבמסלול הרגיל של התקדמות התובעת בתפקידה הנוכחי, אלמלא מגבלותיה הרפואיות, היא הייתה מגיעה לשכר הממוצע במשק.
השופט ציין כי טענות התובעת בדבר קשייה התפקודיים בעבודתה כמורה מהימנים. ״ניכר כי היא מתקשה בריכוז, סובלת מסחרחורות בכל תנועה של הראש וגם מכאבי ראש, כל זאת לצד מצבה הנפשי הירוד שהביא לפגיעה ומתיחות ביחסי אנוש בינה לבין הצוות הניהולי בבית הספר״, כתב.
עבור כאב וסבל, הפסדי שכר, אובדן כושר השתכרות, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות וניידות וזכויות סוציאליות פסק השופט לטובת התובעת 787,300 שקל.
לאחר ניכוי תקבולי הביטוח הלאומי חויבה הנתבעת לפצות אותה ב-607,400 שקל בתוספת הוצאות בסך 7,500 שקל ושכ״ט עו״ד בשיעור 13% מהפיצוי.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.