בין היתר משך הבעל את כספי הפנסיה והשקיע אותם באפיקים מסוכנים. הפתרון של בית המשפט למשפחה היה להשאיר לאשתו את זכויות הפנסיה שלה במלואן אך שני הצדדים לא יצאו מרוצים וערערו למחוזי. מה נקבע?
במסגרת תיק איזון משאבים בין בני זוג קבע בית המשפט למשפחה בפתח-תקווה כי האישה לא תחלוק את זכויותיה הפנסיוניות עם בעלה כיוון שהשקיע את כספי הפנסיה שלו באפיקים מסוכנים בבורסה והפסיד מאות אלפי שקלים. לאחרונה, נדחו ערעורים הדדיים שהגישו בני הזוג שלא היו מרוצים מהפתרון. שופטי בית המשפט המחוזי בלוד קבעו כי מדובר במתווה סביר והגיוני בהתחשב בכך שהבעל פעל בתום לב ומתוך כוונה לשפר את המצב הכלכלי של המשפחה.
בשנת 2006 החל הבעל ללמוד את שוק ההון ולהשקיע בניירות ערך במטרה לאזן את החשבון המשפחתי. בתחילה היו אלה סכומים קטנים אך לאט לאט הם גדלו והופנו לאפיקים בעלי סיכון גבוה. בהמשך, כדי לממן את ההפסדים ואת המשך ההשקעות פדה הבעל את החסכונות הפנסיוניים שלו מבלי לעדכן את אשתו. בסופו של דבר הוא גרר את המשפחה להפסדים של מאות אלפי שקלים.
לפני כמה שנים בני הזוג נפרדו והחלו בהליכי חלוקת רכוש. במסגרת זו קבע בית המשפט למשפחה לפני כ-3 שנים כי לנוכח התנהלות הבעל יש לחרוג מאיזון משאבים שוויוני ולהשאיר בידי האישה את מלוא הזכויות הפנסיוניות שצברה.
על קביעה זו הגישו בני הזוג ערעורים הדדיים: האישה טענה כי הסעד שקיבלה לא מכסה את ההפסדים הכלכליים שנגרמו לה בשל התנהלותו הרשלנית של בעלה, ואילו הבעל טען כי לא היה מקום להעניש אותו על כך שניסה להגדיל את ההון המשפחתי ולכסות את המינוס.
ביתר פירוט טענה האישה כי בית המשפט התעלם מכך שבעלה הימר מאחורי הגב שלה בזכויות ששייכות גם לה. האיש טען לעומת זאת כי פעל בתום לב ולטובת המשפחה ולכן לא הייתה הצדקה לגרוע ממנו חצי מהזכויות של אשתו, בפרט כשההפסדים נמוכים משוויין.
שני צדדים למטבע
השופטות מיכל ברנט וורדה פלאוט והשופט צבי ויצמן לא מצאו סיבה להתערב במתווה שקבע בית המשפט למשפחה.
בפסק הדין צוין כי בית המשפט לא התעלם מכך שהבעל התנהל בחוסר אחריות. עם זאת, הוא התחשב בתמונה הכוללת, של משפחה שלא הצליחה לעמוד בהוצאות החודשיות והייתה לחוצה להגדיל את מקורות ההכנסה.
השופטים הוסיפו כי הם מקבלים את ההתרשמות של בית המשפט למשפחה כי הבעל לא היה מהמר כפייתי אלא ניסה לסייע למשפחה. לכן, אין הצדקה להפיל את ההפסדים רק על שכמו.
בצד זאת, אין ספק שביצע מעשה לא ראוי כשמימש את זכויות הפנסיה ללא ידיעת אשתו והשתמש בחלק משמעותי לכיסוי הפסדים ולהשקעות בסיכון גבוה.
בכך, קבעו השופטים, הפר הבעל את חובת הנאמנות שלו כלפי אשתו, שהרי מדובר בנכס שגם לה יש בו חלק. אולם גם כאן הדברים לא היו שחור ולבן שכן הבעל הוכיח שחלק מהכספים הופנה לצרכים השוטפים של המשפחה בתקופה שהיה מובטל.
בשקלול הנתונים האלה כולל הקביעה שהבעל פעל בתום לב נפסק כי המתווה שבחר בית המשפט למשפחה סביר והגיוני. בפרט, נוכח העובדה שנותרו לו זכויות פנסיה בשווי של כ-200 אלף שקל שאותן יחלוק עם האישה.
לנוכח התוצאה, הוחלט שלא לחייב אף אחד מהצדדים בהוצאות.
עו"ד רועי קורץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.