בית המשפט קבע שחברת ״מנקס״ ועובדיה הפרו את הוראות החוק ופעלו בחוסר תום לב כשנתנו ללקוחה ייעוץ והנחיות לביצוע עסקאות בזירת המסחר. עם זאת, על הלקוחה הוטל אשם תורם של 40%.
ב-2015 התקשרה אישה עם חברת ״מנקס״ שניהלה אז זירת מסחר באופציות בינאריות (אופציות קצרות טווח ועתירות סיכון). לאחר שהפסידה 488,900 שקל היא הגישה תביעה נגד החברה ושניים מעובדיה. בית המשפט המחוזי חייב את הנתבעים לפצות את התובעת ב-60% מהסכום וקבע כי הם פעלו בניגוד לדין כשנתנו לה ייעוץ לביצוע העסקאות.
בכתב התביעה סיפרה התובעת שביוני 2015 נחשפה לפרסום של חברת ״מנקס״ באינטרנט, וסברה כי מדובר בחברת השקעות רגילה. היא שוחחה אחד הנתבעים, בכיר בחברה, והוא שכנע אותה להעביר למסחר בזירת האופציות הבינאריות שהפעילה החברה 30,000 שקל. למחרת היא העבירה בהתאם להנחייתו 500,000 שקל נוספים, חסכונות שהיא ובעלה צברו ממכירת חנות ירקות שהפעילו.
לטענת התובעת, היא אמרה לנתבע שהיא לא מבינה דבר בזירת המסחר והוא הבטיח לה שינחה אותה אילו פעולות לבצע. לדבריה, בכל תקופת ההתקשרות הנתבע ועובדים נוספים של החברה היו מתקשרים אליה ומנחים אותה איך להשקיע את הכספים והיא לא ביצעה פעולות עצמאיות.
התובעת הוסיפה כי כחודשיים לאחר תחילת פעילותה הודיע לה נציג החברה שכל השקעותיה הסתיימו בהפסד. לטענתה, הנתבעים ניצלו את מצוקתה ומצבה הבריאותי הקשה כדי לגרום לה לתת בהם אמון. היא ציינה שהייעוץ שקיבלה מעובדי החברה נעשה תוך הפרת החוק ובניגוד עניינים חמור שכן רווחי החברה מושתתים על הפסדי לקוחותיה.
הנתבעים טענו מנגד כי החברה לא נותנת ייעוץ השקעות ללקוחותיה אלא מספקת שירותי הדרכה בלבד כדי להבהיר ללקוחות איך פועלת זירת המסחר.
לטענתם, כל ההשקעות שביצעה התובעת נעשו על ידה באופן עצמאי מהמחשב הפרטי שלה. הם הוסיפו שבתחילת ההתקשרות הלקוחה אישרה שקראה את תקנון החברה בו מצוין במפורש שהפסדי הלקוח הם רווחי החברה.
עוד לטענתם, התובעת ידעה והבינה את טיב הפעילות ולקחה במודע את הסיכון ואף אחד לא הכריח אותה להמשיך לבצע עסקאות לאחר שהחלה להפסיד.
יכלה להפסיק
אך השופטת דניה קרת-מאיר מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את התביעה בחלקה. השופטת קבעה שהתובעת החליטה להתקשר עם החברה במודע ולא מתוך הטעיה או חוסר תום לב מטעם הנתבעים בשלב המשא ומתן. לדבריה, אין ראיה לכך שעובדי החברה שכנעו את התובעת להעביר סכומי כסף גדולים לחשבון.
עם זאת, היא קבעה כי מחומר הראיות והשיחות הרבות בין הצדדים עולה שבמהלך תקופת ההתקשרות הנתבעים ייעצו לתובעת והנחו אותה אילו השקעות לבצע תוך הפרת הוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ותקנות זירת סוחר. השופטת ציינה כי למעלה מ-90% מהוראות המסחר הוזנו בחשבונות התובעת במהלך שיחות טלפוניות עם נציגי החברה.
במקביל הטילה השופטת על התובעת אשם תורם בשיעור 40%. לדבריה, התובעת בחרה להשקיע את הכספים בפלטפורמת המסחר של הנתבעת מיוזמתה, והייתה יכולה להפסיק את הפעילות ולהקטין את נזקה כשהבינה שהיא מפסידה סכומים גדולים.
בסיכומו של דבר חייבה השופטת את הנתבעים לפצות את התובעת ב-60% מסכום התביעה בתוספת שכ״ט עו״ד בשיעור 15%.
בעקבות הנזקים העצומים שגרמה זירת המסחר באופציות בינאריות, שפעלה כמעין שדה הימורים במסווה של השקעה בבורסה, התקבל ב-2016 חוק שאוסר על שיווק אופציות מסוג זה בישראל.
- ב״כ התובעת: עו"ד תומר ברם
- ב״כ הנתבעים: עו"ד ארז אלמוג
עו״ד ליאור שבי
עוסק/ת ב-
משפט מסחרי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.