15 שנים אחר שהסכם הגירושין נחתם המשיך הזוג לשעבר להתווכח על האופן שבו יש לפרק את השיתוף במשק שלו. בית המשפט המחוזי הכריע באחרונה במחלוקת ארוכת השנים.
לפי הסכם הגירושין והחלטות בית המשפט למשפחה לאחר מכן, עד יולי 2003 הבעל היה אמור לשלם לאישה 200 אלף דולר עבור חלקה במשק המשותף. חלפו השנים והאישה לא קיבלה דבר ונשארה להתגורר במשק. האם כיום הבעל זכאי לקבלו לידיו? והאם היא זכאית לקבל עבור חלקה הרבה יותר? בית המשפט המחוזי בירושלים השיב בשלילה לשתי השאלות אבל פסק לאישה תוספת ריבית כפיצוי.
בני הזוג התגרשו בשנת 2002, אחרי 20 שנות נישואים, בהתאם להבנות שעוגנו בהסכם גירושין. לגבי חלוקת הרכוש נקבע בהסכם כי כל אחד יקבל את הנכסים שנרשמו על שמו, וכי הבעל ירכוש מהאישה את המשק המשותף בו התגוררו תמורת 200 אלף דולר שישלם לה עד סוף השנה (מועד שהוארך בשבעה חודשים על ידי בית המשפט לאחר מכן).
אלא שהזמן חלף והבעל לא עמד בהתחייבותו, ואילו האישה המשיכה להתגורר בבית שבמשק עד שבשנת 2012 התייאשה והחליטה לפתוח בהליכים למכירתו לפי סעיף בהסכם שקבע כי אם הבעל לא ישלם לה את הכסף המשק יימכר על ידי כונסת נכסים.
בשנה שעברה, לאחר שהתקיימו הליכים בעניין, נקבע כי הבעל מנע בהתנהלותו את פירוק השיתוף ובית המשפט מינה כונסת נכסים שתמכור את המשק למרבה במחיר והורה לה לחלק את הרווחים בין בני הזוג באופן שווה.
אך הבעל ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה שהיא מנוגדת להסכם הגירושין כיוון שהיא מגדילה את הסכום שעליו לשלם לאישה שהוגדר בהסכם כסכום "סופי ומוחלט".
הבעל הוסיף כי במשך כל השנים האישה התגוררה במשק מבלי לשלם לו דבר ולכן לא מגיע לה לקבל סכומים מעבר למה שהוסכם.
בתגובה, האישה טענה כי כיום היא לא תוכל להשתמש ב-200 אלף דולר למטרות שעבורן קיוותה להשתמש בכסף בעבר. עוד נטען כי הסכם הגירושין לא קבע מהו הסכום שהיא זכאית לקבל במקרה של מכירת המשק על ידי כונס נכסים. מכל מקום, גם אם ייקבע שהסכום יישאר על כנו, היא ביקשה להוסיף לו את הריבית שהצטברה ב-14 השנים שחלפו מהמועד האחרון שנקבע לתשלום.
הפר את ההסכם
השופט משה סובל, השופט דניאל טפרברג והשופטת חגית מאק-קלמנוביץ קיבלו חלקית את הערעור לאחר שהגיעו למסקנה כי בית המשפט למשפחה שגה כשהורה על חלוקה שונה של הכספים שיתקבלו ממכירה המשק.
השופטים הסבירו כי בהתאם ללשון ההסכם, חלוקת הכספים צריכה להיעשות בהתאם למטרת המכירה, שהיא אכיפת התחייבותו של הבעל לשלם לאישה 200 אלף דולר עבור חלקה במשק.
עם זאת, השופטים קיבלו את טענת האישה לפיה לסכום האמור צריכה להתווסף ריבית בגין כל השנים בהן הבעל לא פעל לפי ההסכם. לשיטתם, האישה זכאית לקבל את הריבית שהצטברה במשך השנים משום שהבעל הפר את ההסכם בכך שלא שילם לה במועד, ובהתאם לחוק החוזים, הריבית נחשבת לפיצוי המגיע לה בגין ההפרה.
לפיכך, נקבע כי לאחר שהמשק יימכר על ידי כונסת הנכסים האישה תקבל 200 אלף דולר בתוספת הפרשי ריבית והצמדה החל מיולי 2003 ועד למועד התשלום בפועל. לאור האמור, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
- ב"כ המערער: עו"ד מאיר שכטר
- ב"כ המשיבה: עו"ד רוני דובר
עו"ד אופיר חליוה
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.