מבוא
בפסק הדין החדש בפרשת פרחי ביקל-מייקל (עע 141/08 פרחי ביקל בע"מ – מיכאל מייקל, ניתן ביום 18.5.2009), נזקק בית הדין הארצי לעבודה פעם נוספת לסוגיית זכויותיהם של קבלן, שתבע בדיעבד זכויות כ"עובד" – ושל המעסיק, שאותו תבע הקבלן, והפעם – בנסיבות שבהן הקבלן-התובע היה תושב חוץ, שביצע את הפעילות בארה"ב.
עובדות הפרשה
מיכאל מייקל, תושב ארה"ב, התקשר עם חברת פרחי ביקל בע"מ, העוסקת בשיווק פרחים, ירקות ותבלינים בארץ ובעולם, בחוזה קבלני ,לפיו מר מייקל שיווק סחורה של החברה בארה"ב. לפי החוזה, תנאי התשלום היו 3000 $ לחודש, בונוס תלוי מכירות, ותשלום הוצאות בגין הפעלת משרד. בחוזה נקבע כי לא מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעביד. עבודתו של מייקל בוצעה מביתו בארה"ב.
לאחר שמייקל נתן את שירותיו לחברה במשך כשנתיים – הוא תבע ממנה, בדיעבד ובישראל, זכויות על פי דיני העבודה הישראליים.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת דינה אפרתי) בחן את הנסיבות העובדתיות של העסקתו של מייקל בחברה, ועל סמך בחינה זו – קבע כי מייקל היה, למעשה, במעמד של "עובד" החברה. זאת, על פי ההלכה הבסיסית, כי היותו של אדם במעמד של "עובד" הינו מעין סטטוס, הנקבע על פי מהות היחסים, שנוצרו בין הצדדים בפועל - ולא לפי רצון הצדדים, והסכמתם החוזית. לנוכח הקביעה כי מייקל היה, למעשה, עובד של החברה – נפסקו לטובתו זכויות שונות על פי דיני העבודה, כולל פיצויי פיטורים.
חברת פרחי ביקל ערערה לבית הארצי לעבודה (הנשיא סטיבן אדלר והשופטים פליטמן וארד), אשר קיבל את הערעור ופסק כדלקמן:
- עובדות המקרה מצביעות על כך שמייקל היה עובד עצמאי. מייקל לא היה עובד ישראלי שנשלח לארה"ב כדי לייצג את החברה, אלא תושב אמריקאי שהסכים להיות נציג שיווק של החברה. לעניין קיומם של יחסי עבודה - יש להבחין בין תושב ישראל, נציג חברה ישראלית שנשלח מטעמה לחו"ל, לבין תושב זר, המבצע בחו"ל עבודות עבור חברה ישראלית.
- פעילותו של מייקל בארה"ב הייתה במסגרת הפעלת עסק משלו, שכן הוא פעל מביתו, היה יכול להגדיל או להקטין את הכנסותיו והוצאותיו, ואף דיווח לשלטונות המס האמריקאי כעצמאי. הלכה למעשה, מייקל היה עצמאי לחפש לקוחות למוצרי החברה, כפי שמצא לנכון, וזמנו היה בידו.
- בהסכם בין הצדדים נקבע במפורש כי מייקל יבצע את עבודת השיווק כעצמאי, ולא כעובד של החברה, ובמהלך הקשר בין הצדדים - מייקל לא טען כי הוא זכאי לזכויות כעובד.
- אכן, שיווק תוצרת מפעל - הינו חלק בלתי נפרד מפעילותו. אולם ישנם מקרים, שבהם פעילות זו יכולה להתבצע על ידי חברה אחרת, חיצונית, או על ידי אנשי מכירות עצמאיים. גם סמכותו של מנהל פרחי ביקל לתת הוראות ולפקח על עבודתו של מייקל - אינה מוכיחה את השתלבותו בחברה, אלא היא תוצאה של מהות היחסים שבין יצרן - לבין איש מכירות עצמאי.
- התחייבותו של מייקל לבלעדיות אינה תמיד סממן, המכריע את הכף להכרה בקיומם של יחסי עובד-מעביד, ובנסיבות המקרה – אין לתת לה משקל מכריע. לכן, פסק ביה"ד הארצי, דין הערעור להתקבל, ומייקל אינו זכאי לזכויות כעובד החברה.
הפתרון – עדיין סעיף גדרון:
למרות שבמקרה ספציפי זה הקבלן לא הוכר, בסופו של דבר, כעובד של החברה המעסיקה - דומה כי המסקנה האופרטיבית, העולה גם מפסק דין חדש זה, ממשיכה להיות כי מעסיק, המבקש להתגונן מפני תביעה של מועסק, שבחר משיקוליו להיות קבלן בתמורה קבלנית גבוהה ומוסכמת ללא זכויות סוציאליות (במקום להיות שכיר, ולקבל שכר נמוך יותר, שזכויות סוציאליות בצידו), ולאחר מכן התכחש בדיעבד לבחירתו, ותבע זכויות כעובד – טוב יעשה, אם יקדים תרופה למכה, ויתקשר, מראש, עם הקבלן בחוזה קבלני, הכולל "סעיף גדרון" (הקרוי על שם פרשת גדרון – מדינת ישראל).
זאת, מפני שהמבחנים לקיומם של יחסי עבודה הינם "נזילים", וברוב המקרים – קשה לחזות מראש מה תהיה התוצאה של תביעה להכרה ביחסי עבודה בדיעבד.
ולראיה – גם במקרה זה נדרשה התערבותו של ביה"ד הארצי, כערכאת ערעור, כדי להפוך את פסק דינו של ביה"ד האזורי, שהכיר בדיעבד בקבלן כ"עובד". לכן, מומלץ מאוד למעסיק להתגונן מראש – באמצעות סעיף הגדרון.
בסעיף הגדרון יש להסכים, מראש ובמפורש, כי אם ייקבע, בעתיד, שהקבלן הינו "עובד" - אזי שכרו כעובד יהיה נמוך יותר מן התמורה הקבלנית, שתשולם לו כעצמאי, זכויותיו הסוציאליות תחושבנה רק על בסיס שכרו הנמוך-יותר כעובד, ואילו את ההפרשים, שבין התמורה הקבלנית לבין השכר האלטרנטיבי המוסכם כעובד – הקבלן ישיב למעסיק.
לנוכח סעיף הגדרון – במקרים רבים לא יהיה כדאי לקבלן לתבוע בדיעבד זכויות כעובד, מפני שאם יעשה כן – הוא ייאלץ להשיב כספים למעסיק שאותו תבע, ויצא שכרו בהפסדו.
לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:
* עו"ד עפר דקל הינו שותף ואחראי על תחום דיני העבודה במשרד עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'].
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.