אישה שניהלה קשר רומנטי עם אדם שמת בתאונת דרכים ביקשה לרשת אותו כידועה בציבור. היא נדחתה בין היתר מאחר שבהליכים אחרים הצהירה שאין לה בן זוג.
ב-2016 נפטר אדם בן 45 לאחר שנפגע קשות בתאונת דרכים. הוא היה גרוש ואב לשתי בנות. לאחר מותו התנגדה בת זוגו לצו הירושה שביקשו בנותיו וטענה שהיא זכאית לרשת חצי מהעיזבון כידועה בציבור. השופטת פאני גילת כהן דחתה את ההתנגדות מכוח ״השתק שיפוטי״ ולאחר שהתרשמה שהמנוח ניהל במקביל קשרים עם אחרות.
האישה טענה כי היא והמנוח ניהלו קשר זוגי ממושך ומחייב החל מ-2008 ועד למותו. היא סיפרה כי הם נהגו כבני זוג לכל דבר ועניין: היו מבלים מדי ערב ולנים יחד בדירתה, נהגו לצאת יחד לאירועים משפחתיים וניהלו משק בית משותף.
מנגד טענו הבנות כי בין אביהן לבין הנתבעת היה אמנם קשר זוגי אך הוא אינו מגיע למעמד של ידועים בציבור. לטענתן, היה זה קשר רומנטי אחד מני רבים אותם ניהל אביהן עם נשים שונות.
הן ציינו כי אביהן והנתבעת לא גרו יחד והוא המשיך להחזיק בדירתו. כמו כן, הוא אמנם הוא סייע לנתבעת מבחינה כלכלית, אך זאת מאחר שהיה אדם נדיב ולא בגלל שהתייחס לקשר ביניהם כמחייב.
עוד לטענתן, הנתבעת אינה יכולה לטעון שהייתה ידועה בציבור של אביהן מאחר שבהליכים קודמים טענה בפני רשויות שונות כי אין לה בן זוג והיא גרה לבדה.
תוצאה גרוטסקית
״אין מחלוקת שבין הנתבעת לבין המנוח נרקמה מערכת יחסים רומנטית״, כתבה השופטת פאני גילת כהן מבית המשפט למשפחה בקריית גת.
עם זאת לדבריה, חל על הנתבעת עקרון ההשתק השיפוטי. השופטת הבהירה כי השתק שיפוטי מונע ממי שהעלה טענה מסוימת בהליך אחד מלהעלות טענה סותרת בהליך אחר. תכלית עיקרון זה היא ביסוס אמון הציבור במערכת המשפט, שמירה על טוהר המערכת המשפטית, חובת תום הלב לה כפופים צדדים להליך השיפוטי ואיסור השימוש לרעה בהליכי המשפט.
השופטת הוסיפה כי מחומר הראיות עולה שבמהלך תקופת הקשר הזוגי הצהירה הנתבעת בפני מוסדות שונים הצהרות שונות לחלוטין מאלה שנטענו על ידה בהליך זה.
כך למשל, בתביעה שהגישה ב-2014 לביטוח לאומי לצורך קבלת גמלת הבטחת הכנסה, היא ציינה בכתב יד ״אין לי בן זוג״. כמו כן, בהליך פשיטת רגל שנוהל בעניינה בשנים האחרונות הצהירה שהיא גרה לבד.
“לו תתקבל גרסת הנתבעת בהליכים שלפניי, לא תהא זאת אלא תוצאה גרוטסקית, עת דווקא בית המשפט, האמון על חקר האמת ועשיית הצדק נותן, במו פיו, גושפנקא למסירת הצהרות כוזבות בפני רשויות שונות ולקבלת טובות הנאה במרמה”, כתבה.
השופטת הוסיפה כי גם לגופם של דברים, הנתבעת לא הוכיחה שהיא הייתה ידועה בציבור של המנוח. בין היתר לדבריה, הוכח כי המנוח החזיק בדירה נפרדת מתוך רצון לשמור על הפרדה רכושית ביניהם.
כמו כן, מהעדויות עולה שמבחינת המנוח לא הייתה מערכת היחסים שלו עם הנתבעת אקסקלוסיבית, ובמקביל לקשר שניהל עמה נהג המנוח להתראות ולבלות עם נשים נוספות.
לפיכך נדחתה התנגדות בת הזוג ונקבע כי הבנות בלבד תירשנה את האב.
הנתבעת חויבה בהוצאות בסך 15,000 שקל.
- ב״כ הבנות: עוה"ד מאיר הגר
- ב״כ בת הזוג: עו"ד שגיא אוירבך
עו״ד רחל מור
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.